כן להסכם
כשנה לאחר שהעצרת הכללית של האו”ם אישרה את תכנית החלוקה, בעקבות ניסיונות כושלים מצד הערבים לבטל אותה, החליטה העצרת הכללית, בהחלטה 194, על הקמת ועדת פיוס, שהיו חברות בה ארה”ב, צרפת וטורקיה. למרות שועדת הפיוס נכשלה ביצירת הידברות בין ישראל ומדינות ערב, היא המשיכה … [קרא עוד ...] about החלטת העצרת הכללית של האו"ם 194 (1948)
על-פי תכנית החלוקה הוצע שתוקם מדינה יהודית, שתכלול את מישור החוף מאשקלון עד עכו, את הגליל המזרחי ואזור מסוים דרומה לו, וכן את רוב הנגב. המדינה הערבית אמורה הייתה לכלול את השאר, חוץ מירושלים, אותה הציעו להפוך לעיר בינלאומית בשליטת האו”ם. התכנית נתקבלה ע”י … [קרא עוד ...] about החלטת העצרת הכללית של האו"ם 181 (תכנית החלוקה 1947)
שני הסכמי מסגרת לשלום במזרח התיכון אשר נחתמו ע”י נשיא ארה”ב ג`ימי קרטר, נשיא מצרים אנוואר סאדאת, וראש ממשלת ישראל מנחם בגין בעקבות מפגש מרתוני שקיימו בקמפ-דייוויד בארה”ב. ההסכמים קובעים שהחלטות מועצת הביטחון 242 ו-338 הן הבסיס החוקי לשלום. ההסכם הראשון עסק … [קרא עוד ...] about הסכם קמפ דייויד (1978)
הסכם השלום בין ישראל לבין הרפובליקה הערבית של מצרים, נחתם ב- 26 במרץ 1979, על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. חתימת ההסכם היא למעשה סופו של התהליך שהחל עם חתימת הסכם הפרדת הכוחות בשנת 1974 בעקבות מלחמת יום … [קרא עוד ...] about הסכם השלום בין ישראל למצרים (1979)
ההסכם כלל הכרה הדדית בין ישראל ואש”ף ועסק בהסדרי ביניים לקראת הקמת ממשל עצמי לפלשתינים בעזה ויריחו. מרכיבים עיקריים בהסכם הם נסיגה ישראלית מישובים פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית, והקמת הרשות הפלסטינית. הסכם אוסלו לא עסק במפורש בעתידה של הרשות, אך נחתם על … [קרא עוד ...] about הצהרת העקרונות (הסכם אוסלו א')
הסכם קהיר נחתם בין יצחק רבין לבין יאסר עראפת ב- 4 מאי 1994 והוא מגדיר את השטחים ברצועת עזה ובעיר, אשר יפונו על-ידי כוחות צה"ל ומפרט את תהליך העברת הסמכויות לרשות הפלשתינית, היחסים הפורמליים וצעדים בוני אמון בין הצדדים. לקריאת 'הסכם קהיר' בעברית לחץ כאן … [קרא עוד ...] about הסכם קהיר (הסכם עזה ויריחו תחילה 1994)
הסכם השלום בין מדינת ישראל והממלכה הירדנית ההאשמית, שנחתם ב- 25 ביולי 1994, והסדיר את היחסים הדיפלומטים, הגבולות וחלוקת המשאבים בין ישראל לירדן. חוזה שלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (1994) מבוא ממשלת מדינת ישראל וממשלת הממלכה הירדנית … [קרא עוד ...] about הסכם השלום בין ישראל וירדן (1994)
הסכם טאבה (אוסלו ב') נחתם ב- 28 לספטמבר 1995 ושמו המלא "הסכם הביניים אודות הגדה המערבית ורצועת עזה". הסכם זה העניק לפלסטינים שלטון עצמי בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה, וכן ב-450 כפרים פלסטינים. במסגרת הסכם אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש … [קרא עוד ...] about הסכם טאבה (אוסלו ב' 1995)
הסכם נלווה להסכם טאבה, לגבי הפריסה מחדש של צה”ל בחברון. הפרוטוקול נחתם ע”י ממשלתו של בנימין נתניהו. ההסכם חילק את חברון לשני אזורים: -1H שבו יש לפלשתינאים מעמד דומה לזה בשטח A ו-2H שהוא מובלעת יהודית ובו יש לצה”ל שליטה מלאה. הוסכם שהשוק הערבי ברח` שוהאדה העובר … [קרא עוד ...] about פרוטוקול חברון (1997)
מזכר וואי נחתם לאחר קיום ישיבות בין משלחות מישראל, הרשות הפלסטינית וארה”ב בנושא ביצוע הפעימה השנייה על בסיס פרוטוקול חברון. מסגרת הזמן שהוקצתה לביצוע ההסכם כללה 5 שלבים שהתפרסו על פני 12 שבועות. מטרתו של מזכר ואי הייתה להחזיר את תהליך השלום חזרה למסלול ולגרום … [קרא עוד ...] about מזכר וואי (1998)
מזכר שארם א-שיח (9/99) עדכן את מבנה התהליך המדיני. המזכר הושג בתקופת כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה. עפ"י מזכר שארם הצדדים אמורים להגיע להסכם מסגרת על מצב הקבע עד פברואר 2000 ולהסכם כולל על מצב הקבע עד ספטמבר 2000 . שיאו של מאמץ זה הייתה פסגת קמפ-דיוויד 2000 … [קרא עוד ...] about מזכר שארם אל-שיח' (1999)
על-פי "הסכם המעברים" שנערך בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בחודש נובמבר 2005, מעבר רפיח מנוהל על-ידי הרשות הפלסטינית, בשיתוף עם מצרים, ובפיקוח כוח של "האיחוד האירופי". בהסכם המעברים ישראל ויתרה על שליטתה המלאה במעטפת החיצונית של רצועת עזה בפעם הראשונה מאז מלחמת … [קרא עוד ...] about הסכם המעברים (2005)
