עו"ד טליה ששון בטור ל"הארץ" שולחת את השר יאיר לפיד לקרוא את הסכם ז'נבה לפרטיו על מנת להבין כיצד מסיימים תביעות נפקדים, גם במקרה הפולני: "כאשר ניישם את הצהרותיו של שר החוץ, יאיר לפיד, בדבר הכללים שצריכים לחול על הרכוש שנגזל בפולין, על הרכוש הפלסטיני הלז – האם יסכים כבוד השר לאותן אמירות גורפות? האם הוא סבור שאין מקום לשים מועד לסיום התביעות, במיוחד לאחר הסדר הפיצוי ההדדי?
לכן, אני סבורה שיש מקום לשים קו גבול ולקבוע את קץ התביעות. גם על אלה של העם היהודי, גם על אלה של הפלסטינים וגם על של אחרים, כדי לעשות איזון בין צדק לצדק כשלכל צד נקודת המבט שלו על הצדק. "יוזמת ז'נבה", למשל, מציעה מודל של הסכם שלום מלא בין ישראל לעם הפלסטיני ובו סעיף הקובע באופן חד וחלק את קץ הסכסוך וסיום התביעות. "…יישום ההסכם (המוצע – ט.ש) יישב את כל תביעות הצדדים שיסודן באירועים שהתרחשו לפני חתימתו. הצדדים יהיו מנועים מלהעלות כל תביעה המתייחסת לאירועים שמועדם לפני חתימת הסכם זה". וכן: "הסכם זה מספק פיתרון קבוע ומלא לבעיית הפליטים הפלסטינים. שום תביעות לא תעלינה, פרט לאלה הקשורות ליישום הסכם זה". אולי טוב לו לשר לפיד אם יעיין במודל "הסכם ז'נבה" לפרטיו, וייקח בחשבון כי הצהרותיו הבומבסטיות והחד-צדדיות על הרכוש היהודי שנגזל בפולין ולא הושב, יצוטטו קרוב לוודאי עוד שנים רבות בידי שכנינו הפלסטינים, בעת שתשב ממשלה כלשהי למשא ומתן לשלום איתם".
טליה ששון, הארץ, 22.8.2021
לקריאת הטור המלא באתר "הארץ" >>
כתיבת תגובה