ההסכמים עליהם חתם נתניהו מול איחוד האמירויות ובחריין הם הישג מוגבל מאד. הנה המאזן.
מי ירוויח מהם בישראל? אלו שלאחר המכה הנוכחית יישאר להם כסף לנסוע לחופשה בדובאי ובחריין ומי שמרוויחים לא רע בתעשיית הידע. לא מסעודה משדרות ולא מלך הפלאפל.
אילו מדינות לא מצטרפות לחגיגה? אלו שאיראן לא מאיימת עליהן. למשל אינדונזיה ומלזיה שהן מדינות מוסלמיות גדולות. מדינות צפון אפריקה, מרוקו בעיקר, לא עולות על העגלה למרות היחס האוהד של מרוקו ליהודים – ישראלים בעיקר לאלו שנולדו בשטחה.
באילו מדינות היחס העממי לישראל לא משתנה? במדינות המושפעות ישירות מהסכסוך עם הפלסטינים – ירדן, לבנון, סוריה, מצרים. הדימוי של ישראל לא משתנה כל עוד ישראל מעדיפה הסכמים עם שליטים ולא עם העמים.
מה יכול למוטט את ההסכמים שייחתמו היום? החרפת העימות בחרם אל-שריף, תפילת יהודים על הר הבית תוך יישום הדגם שישראל כופה במערת המכפלה. זו הכוונה של ממשלת נתניהו ועוזריה במסמך שייחתם היום. מול פגיעה בקודשי האסלאם שום משטר של מדינה מוסלמית לא יוכל להישאר אדיש. מאז שנת 2000 מוקד העימות עבר מהשטחים הכבושים להר הבית- החראם. התמוטטות הסדר הערבי והקונסנסוס של תוכנית הליגה הערבית [מדינה פלסטינית וקץ הכיבוש לפני נורמליזציה], מחזק את מיקוד העימות בחראם ומלבה את המציאות במסגרתה עימות דתי- לאומי החליף את העימות על קו הגבול בין ישראל לפלסטין.
מצד שני יש כאן גם אפשרות להצמיד אקדח לרקה של נתניהו באמצעות אוליטימטום משולב של מדינות העושר עם המדינות הגובלות בישראל לבל יחרוג ממה שהבטיח למלך עבדאללה: יהודים לא יתפללו בהר הבית. וכידוע נתניהו מגיב יפה ללחץ עליו. ספק אם אולטימטום כזה יינתן לפני המשבר הבא בהר הבית.
הערת אזהרה – עליה לרגל בסוכות של יהודים יכולה להצית. יקירי הממשלה יקבלו וודאי החרגה לגבי מספר המבקרים באתר, אבל די במספר קטן כדי לגרום לבעיה גדולה
כתיבת תגובה