ישראלה אורון, תת אלוף במילואים וחברת וועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה, כותבת על רקע פגישת נתניהו אובמה:
לראשונה מזה שנים רבות, פקידים אמריקאים בכירים מכריזים בפומבי שהם לא רואים סיכוי להסכם ישראלי פלסטיני. העולם התייאש מאיתנו ומהסכסוך הבלתי נגמר הזה, ואיבד עניין בניסיון לשכנע אותנו שהסכם הוא לטובתנו. יש לומר, שהרווחנו את זה ביושר, וגם לפלסטינים קרדיט לא פחות בתחום סיכול המאמץ הבינלאומי להגיע להסדר.
הוכחנו לעולם שאנחנו לא רציניים, ובמקום להפוך כל אבן בחיפוש אחר השלום הערמנו סלעים גדולים בדרך. השקענו יותר במציאת תירוצים לכשלונות מאשר ברעיונות לפתרונות. בחרנו, וחזרנו ובחרנו, במנהיגים שהתפרסמו ביכולתם לבלום כל סיכוי להתקדמות. על הדרך הצלחנו אפילו להסתכסך עם נשיא ארה"ב שהבהיר שאין לו עניין להתבזות פעם נוספת במשא ומתן חסר סיכוי.
מה יקרה עכשיו?
הסיכוי שהאיחוד האירופי יצליח היכן שארצות הברית נכשלה הוא קלוש. לאמריקאים היתה יכולת טובה בהרבה להפעיל לחץ על הצדדים, בוודאי כשמדובר בסוף כהונה שניה של נשיא מכהן. גם מהלכים באו"ם לקידום הכרה במדינה פלסטינית ללא הסכם בין הצדדים תספק לכל היותר תפאורה לנאומים ריקים מתוכן בניו יורק.
בעצם נשארנו, אנחנו והפלסטינים, לבד עם עצמנו. בחושך.
בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל היו מנהיגים ספורים שהבינו שמוטלת עליהם האחריות לשינוי המציאות. היום נותרנו עם מנהיגים בשני הצדדים שלא רק שלא מסוגלים להפיק תהליכי שלום, הם אפילו לא מצליחים להוציא מפיהם משפט אחד מפייס כדי למנוע את המשך ההידרדרות.
ראש הממשלה שלנו נסע לוושינגטון כדי לדון עם נשיא ארה"ב על חבילת הטבות בטחוניות כפיצוי הולם להסכם עם אירן. אבל סיוע אמריקאי בהגעה להסכם עם הפלסטינים חשוב בהרבה מעוד תקציב לסיוע בטחוני. אותו נוכל להשיג גם בשינוי של מתווה הגז. הסכם עם הפלסטינים לא.
כתיבת תגובה