1. היא קוראת לכל המדינות לעשות הבחנה ברורה בין ישראל הריבונית לבין השטחים שמעבר לקו הירוק. במובן הזה, היא דווקא יוצאת כנגד תנועת ה BDS ונגד אלו שקוראים לחרם על ישראל כולה בשל מדיניות ההתנחלויות.
2. היא מבהירה שלא תהיה הכרה בינלאומית בשינויים בקווי 67 אלא אם הם יהיו מוסכמים בין הצדדים במשא ומתן. מהלא שומעים את הכן: העולם מבין שקווי 67 אינם קדושים ושיש צורך למצוא פתרון שיאפשר סיפוח התנחלויות מסוימות לישראל, אך רק בהסכמה, כמו במודל יוזמת ז'נבה.
3. עצם קבלת ההחלטה היא חיזוק והישג לאסטרטגיה המדינית בה נוקט אבו מאזן, בניגוד לגורמים הפלסטינים המציעים מאבק אלים. קבלת ההחלטה מחזקת את הגורמים המאמינים בהתקדמות דיפלומטית, ובהם אבו מאזן, ותחליש את הטוענים כי רק שימוש בכוח ישנה את מצבם.
4. ההחלטה יוצאת נגד מפעל ההתנחלויות, לא נגד ישראל. היא מדגישה שההתנחלויות מהוות מכשול להשגת פתרון שתי המדינות ומטרתה לשמר את הסיכוי להשגת פתרון זה, שהוא הדרך היחידה ליישב את הסכסוך באופן שעונה על האינטרסים של שני הצדדים.
5. פוטנציאלית, עלולות להיות להחלטה השלכות קשות מבחינת ישראל, כמו למשל הגברת הסיכוי שישראלים יועמדו לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הפתרון לעצירת הסחף הבינלאומי כנגד ישראל הוא שינוי המדיניות וניהול משא ומתן כן ורציני עם הפלסטינים עם כוונה אמיתית להגיע להסכם ונכונות לשלם את מחירו.
לנוסח ההחלטה המלא בעברית – היכנסו כאן
כתיבת תגובה