ראש ממשלה די פמיניסט שידו די מושטת לשלום

היחס של נתניהו לנשים ולשלום מטריד בגלל מה שהוא מעיד על הצורה בה ראש הממשלה תופס ומבצע את תפקידו. הוא רוצה בשלום, ורוצה בשוויון בין המינים, אך מאשים את המציאות המעוותת בהיעדרם ואינו מכיר באחריות שלו לפעול לשינוי המצב

כשנשאל השבוע ראש הממשלה מדוע אינו ממנה נשים לתפקידים בכירים בצוות היועצים שלו, ענה נתניהו כי הוא מגדיר את עצמו "די פמיניסט" אך "בוחר להעסיק אנשים על סמך כישורים ויכולות ולא על פי המגדר שלהם". מהאמירה הזו של ראש הממשלה עולה שהוא לכאורה תומך באופן עקרוני בשוויון בין נשים וגברים אך עם זאת סבור שנשים אינן שוות בכישוריהן ויכולותיהן לגברים. מכאן, שנגזר עליו להעסיק יועצים בכירים גברים בלבד. הוא היה רוצה לנהוג אחרת כמובן, אבל זה פשוט לא תלוי בו.

בפמיניזם יש ספקטרום רחב של גישות, מהפמיניזם הליברלי דרך הפמיניזם הרדיקלי ועד לפמיניזם של הזהויות. ההבדלים בין נקודות המבט השונות הם רבים ומהותיים. אך המכנה המשותף הבסיסי לכולן הוא הנחת היסוד הפשוטה שנשים אינן נחותות מגברים. בזה אין אפור, יש שחור ולבן. ומי שחושב שלנשים אין את אותם הכישורים הנדרשים לייעץ לראש ממשלה כמו לגברים הוא אינו "די פמיניסט" אלא "לגמרי שוביניסט".
בנימין נתניהו אינו רק אביר זכויות האישה, הוא גם שוחר שלום. וכשם שהוא די פמיניסט, ידו תמיד די מושטת לשלום עם הפלסטינים. כלומר, הוא מאוד רוצה בשלום, ומאמין בשלום. אבל התנאים בשטח עוד לא הבשילו לו, המתנחלים מפעילים עליו לחץ פוליטי ואין לו פרטנר בצד השני.

בראיונות שהעניק במפתיע לכלי התקשורת השבוע חזר והאשים את הפלסטינים בסרבנות להכיר בישראל בגבולות כלשהם שהיא לדעתו "שורש הסכסוך" (בפועל, הפלסטינים חוזרים ושבים על דרישתם למדינה פלסטינית בגבולות הברורים של 67, לצד מדינת ישראל). זה גם לא הפריע לו להזמין את אבו מאזן לנאום בכנסת ואת עצמו לנאום ברמאללה, כי ידו סך הכל די מושטת, אבל בעיקר לתקשורת.

יש הטוענים לקשר הדוק בין היעדר נשים בסביבתו המקצועית הקרובה של ראש הממשלה לחוסר מוכנותו לקדם את התהליך המדיני. על פי התפיסה הזו הנתמכת על ידי לא מעט מחקרים ודוגמאות מההיסטוריה, יש יסוד סביר להניח ששילוב נשים בנושאי ביטחון ובתהליכי משא ומתן לשלום יביא לפריצות דרך ולהתקדמות משמעותית בפתרון הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים.

מקומן של הנשים מסביב לשולחן אינו חשוב רק לשם מראית העין אלא גם בהבאת פרספקטיבות חדשות ויצירתיות לדיון הקיים, השחוק והעקר. באותה מידה ניתן לטעון גם את ההיפך, שלו היה פועל ראש הממשלה בנושא המדיני ומגיע להסכם, היו מתפנות לו כמה שעות ביממה מלוח הזמנים העמוס בביטחון המדינה כדי לטפל בסוגיות אזרחיות וחברתיות חשובות לא פחות כמו שוויון מגדרי, יוקר המחיה ומשבר הדיור.

היחס של נתניהו לנשים ולשלום הוא מטריד לא רק מנקודת המבט הפמיניסטית או הפיסניקית. הוא מטריד בגלל מה שהוא מעיד על הצורה בה ראש הממשלה תופס ומבצע את תפקידו. הוא רוצה בשלום, ורוצה בשוויון בין המינים, אך מאשים את המציאות המעוותת בהיעדרם ואינו מכיר באחריות שלו לפעול לשינוי המצב. משל היה הוא האזרח הקטן חסר האונים שנגזר עליו לחיות על החרב ולהעסיק גברים ולא בעל הסמכות הבכירה ביותר העומד בראש השלטון זה כעשור, אשר לו היכולת והמחויבות להסיר חסמים ולפעול לשינוי מבנים חברתיים ופוליטיים לטובת הציבור. כלל הציבור. נשים וגברים, ישראלים ופלסטינים.

אין זה כורח המציאות שחיילים יהרגו במלחמה הבאה ושנשים ימשיכו להיתקל בתקרת הזכוכית, אך כדי לשנות אותה לא מספיק לרצות שלום ושוויון, צריך גם לקחת אחריות ולפעול.

[צילומסך: מתוך ראיון ראש הממשלה בערוץ 10]

תגובות