רמדאן מדיני: שיח משותף וארוחת איפטאר לנשים מובילות ערביות ויהודיות

בשלישי, 28.3, ערכנו בנצרת מפגש משותף לכ-20 נשים ישראליות מובילות בעשייה חברתית, ציבורית ופוליטית, בהן יהודיות ופלסטיניות אזרחיות ישראל, אשר השתתפו בתוכניות ההעשרה שלנו למנהיגות נשית. מטרת הכינוס הייתה לדון בקשר שבין ההפיכה המשטרית והשיח הציבורי בישראל להמשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכן למצוא יחד הזדמנויות לשותפות יהודית-ערבית, אשר תפעל יחד לא רק נגד ההפיכה המשטרית, אלא גם נגד המשך הסכסוך והכיבוש. 

במהלך המפגש, שוחחה הקבוצה עם עו"ד טליה ששון, מראשות יוזמת ז'נבה, אשר סקרה בפניהן את הקשר הישיר והצמוד בין חוקי ההפיכה המשטרית הנדונים, לבין המשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המצב החוקתי החדש אותו הקואליציה מעוניינת לייצר נועד לאפשר מספר מהלכים, וביניהם סיפוח, דה פקטו או דה יורה, של הגדה המערבית, ללא מתן זכויות אזרחיות שוות למיליוני פלסטינים, כמו גם לפגוע בחברה האזרחית בישראל, לאפשר את הרחבת ההתנחלויות והמאחזים באמצעות חוק ההסדרה ולהעמיק, ככלל, את המציאות בה אנו כובשים עם אחר. מהלכים אלו יקרבו אותנו למציאות דו-לאומית, בה היהודים אינם רוב בין הירדן לים, אך למרות זאת שולטים באופן לא דמוקרטי על כלל המרחב. הממשלה בפעולותיה מעוניינת לחסל כל אפשרות לפתרון של שתי מדינות בעתיד, ושמה חזון ברור מאוד לעתידנו שצריך להדאיג כל אחת מאיתנו.

בשיחה, ניסינו להבין יחד אילו שיתופי פעולה נוכל לייצר על מנת להיאבק נגד ההפיכה המשטרית, נגד העמקת הכיבוש. שוחחנו גם על ההשתתפות של הציבור הערבי במחאות, על החששות מאלימות, על האדישות כלפי המצב ותחושת הניכור כלפי המוסדות עליהם המחאה מבקשת בימים אלו להגן. במהלכה, הסכמנו על מספר דרכי פעולה בהן נפעל יחד על מנת להעלות לסדר היום את הקשר הצמוד בין ההפיכה המשטרית להמשך הסכסוך, וכן חיזקנו את ההבנה ההדדית החשובה בינינו. 

כמיטב המסורת החגיגית, המשכנו לאחר השיחה הנהדרת לארוחת איפטאר, לשבירת צום רמדאן, מה שרק חיזק את תחושת השותפות וההבנה ההדדית. 

ללא אופק מדיני, המצב רק יסלים: מפגש עיתונאים עם השר לשעבר עמר בר לב והשר הפלסטיני לשעבר אשרף אל ערג'מי

ברביעי, 29.3, ערכנו מפגש לעיתונאים מכלי תקשורת מרכזיים (חדשות 12, כאן 11, ידיעות אחרונות, ישראל היום), בו שוחחו עם השר לביטחון פנים לשעבר, עמר בר לב, ועם שר האסירים הפלסטיני לשעבר, ומראשי יוזמת ז'נבה, אשרף אל ערג'מי. המפגש נערך תחת הכותרת "איך מונעים הסלמה?", בהתייחסות למתיחות בשטחים ובמזרח ירושלים ברקע תחילתו של חודש רמדאן, ובמקביל לדיון והמחאה הסוערת בישראל על חוקי ההפיכה המשטרית. 

אשרף אל ערג'מי הדגיש בפני העיתונאים כיצד נראה המצב המתוח מעיניים פלסטיניות: כאשר בחודשים האחרונים נרשם מספר שיא של הרוגים פלסטינים, לאחר הרחבת התנחלויות והכשרת מאחזים וללא שום אופק מדיני, אין תקווה אמיתית לעתיד טוב יותר. הוא הדגיש כי הדרך היעילה ביותר למנוע הסלמה היא בניית אופק מדיני. עמר בר לב, לשעבר חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ועד לפני מספר חודשים גם שר ביטחון הפנים, הסכים גם הוא כי כדי לייצר יציבות יש לחזק את הרשות הפלסטינית ולהחליש, מנגד, את החמאס.

כמו כן, התייחס לאירועים האקטואליים, לרבות המשמר הלאומי שאמור לקום, ועל השאלה האם יהיה כפוף ישירות לשר לביטחון לאומי, אמר: "כל כוח שיטור צריך להיות כפוף למפכ"ל ולמשטרה, ולא לשר". בעניין הפלסטיני, הדגיש בר לב את הצורך בצעדים בוני אמון שמייצרים גם יציבות בשטח והשניים שוחחו עם העיתונאים גם על סוגיות הקשורות במזרח ירושלים ובנושא האסירים.

גם בעת בה השיח הציבורי לא ממוקד בו, הסכסוך הישראלי-פלסטיני כאן ועלול להתפוצץ בכל זמן. השליטה על מיליוני פלסטינים והיעדר האופק המדיני עלולים להביא להסלמה, ותפקידה של תקשורת אחראית היא לשקף לציבור את המציאות כפי שהיא, להצביע על הגורמים והסיבות לכך, ודרך כך להשפיע גם על מקבלי ההחלטות.

סמינר משותף למנהיגות צעירה: הצעירים הפלסטינים תוהים – האם ערכי הדמוקרטיה והשוויון יחולו גם עליהם?

בסוף השבוע האחרון, 16-17.3, ערכנו סמינר משותף למנהיגות צעירה מובילה, ישראלית ופלסטינית. המשתתפות והמשתתפים, צעירים מבטיחים העוסקים בעשייה חברתית, פוליטית וציבורית בשני הצדדים, והגיעו מרחבי ישראל ומרחבי הגדה המערבית, במטרה לדבר יחדיו על עתידם המשותף, שהוא למעשה עתיד כולנו. 

הסמינר התחיל באיחור קל, בשל פקקי חסימות הכבישים במחאה נגד ההפיכה המשטרית, ועבור המשלחת הפלסטינית הייתה זו חוויה לא רגילה לראות כך את שכניהם, נאבקים על ערכים של שוויון, חירות ודמוקרטיה. החוויה הזו באה לידי ביטוי גם במהלך הסמינר עצמו, בשיח עם מומחים ובין הצעירות והצעירים משני הצדדים. 

כדי לפתוח את השיח החשוב, דיברו המשתתפות והמשתתפים עם מנכ"ל יוזמת ז'נבה הפלסטינית, נידאל פוקהא, על המתרחש דווקא בצד הפלסטיני, והחיבור לסדר היום בישראל. בדבריו, תיאר את המצב המתוח כיום ברחבי הגדה, ואת הסכנה להתלקחות ופיצוץ במהלך הרמדאן. זה מה שקורה ללא אופק מדיני ותקווה אמיתית להיאחז בה, עבור מיליוני פלסטינים בשטחים. בתוך השיח, העמקנו בסוגיית ירושלים, כמיקרוקוסמוס של הסכסוך וכחבית הנפץ שיכולה להתחיל את הפיצוץ של האזור כולו. חשוב כי נכיר היטב את המאפיינים של סוגיית ירושלים, על מנת להבין את האפשרות לא רק לפתור את הסכסוך בעתיד, אלא גם כדי לעודד דמויות מפתח לנהוג במדיניות אחראית ושקולה יותר על מנת למנוע את הפיצוץ האמור. 

לאחר מכן, דיברה סמנכ"לית יוזמת ז'נבה הישראלית, תהילה ונגר, על דעת הקהל הישראלית כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הציגה נתונים מתוך סקרים אותם אנו עורכים ביוזמה, וכן חיברה בין השיח בישראל על ההפיכה המשטרית והמאבק על הדמוקרטיה, לצורך להיאבק על השלום. תהילה עסקה, כמו כן, גם במחסומים הפסיכולוגיים לשלום ולפיוס, וחיברה אותם לשיח הנוכחי.

במשחק "ספקטרום גיים", המשתתפים העמיקו את ההיכרות של כל אחד עם האחר, וגילו לא מעט אי הסכמות, דווקא בין ישראלים ובין פלסטינים, ולא מעט הסכמות כוללות אחד עם השני. זאת, כאשר ניצבו בפניהם שאלות קריטיות העוסקות במוכנות לשלום, שלנו ושל הצד השני, ביכולת להתפשר ולוותר עבור בניית עתיד משותף, ובהסכמה (או אי ההסכמה) עם כמה מיתוסים בולטים בסכסוך, לרבות האפשרות לפתור את סוגיות הליבה, ובעיקרן סוגיית ירושלים, במסגרת הסכסוך, והתחושות והנרטיבים אשר באים לידי ביטוי, משני הצדדים, בסוגייה המורכבת. דרך כך, המשתתפים התחברו ביניהם ברמה האישית, וביססו מכנה משותף לקראת המשך הדיונים והעבודה המשותפת בהמשך למען שלום ופיוס. ועל כן, משם המשיכו המשתתפים לדיונים מרתקים, ביחידים ובקבוצות, על סיפורים אישיים, על נרטיבים ותחושות כלפי הסכסוך. כל אחד ואחת בשני הצדדים הרגישו, מרגישים וירגישו את הסכסוך הזה, וכדי להגיע לבסיס משותף לבניית עתיד, צריך להכיר טוב יותר את החוויה של הצד השני ולהבין מאילו תפישות ונרטיבים היא יוצאת. 

למחרת, בסיור בואדי ניסנס, פגשנו את הנרטיבים שבציונות, מחד, ובלאומיות הפלסטינית, מנגד, הבאים לידי ביטוי בפסיפס התרבותי שבשכונה. מהמעפילים בתקופת המנד"ט הבריטי ועד לנכבה ואירועי 1948, הבינו דרך שיח פתוח בשכונה הציורית, את הנרטיב של הצד השני טוב יותר. לא כדי להסכים איתו, או לקבל אותו כאמת מוחלטת, אלא כדי לפתח על בסיסו שיח קונסטרוקטיבי שמטרתו התווית דרכי פעולה משותפות, פרויקטים והרחבת מעגלי השיח. 

אם חוזרים לעיכוב בפתיחת הסמינר, נושא ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית בלט לאורך הדיונים ביומיים הללו, ובעיקרו הצעירים הפלסטינים אשר עוקבים אחרי המחאה מקרוב, תוהים האם עקרונות הדמוקרטיה, החירות והשוויון יחולו גם עליהם – בין אם במדינה משלהם, או במדינה אחת איתנו. הם לא יוותרו על הזכויות האלו, בדיוק כמונו. עם השאלה הזו יצאו המשתתפים לדרך שמטרתה ליצור את דרכי הפעולה המשותפות שיובילו למציאות כזו, דמוקרטית, שוויונית, אך במציאות של שתי מדינות – הטובה ביותר לשני העמים. 

אנחנו לא מפסיקים לדבר: מפגש משותף למנהיגות צעירה בצל האלימות

גם בתקופה קשה, אלימה ומדממת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אנחנו מסרבים לעצור את העבודה המשותפת בין ישראלים ופלסטינים, לרבות מפגשים בהם זוכים צעירים משני הצדדים לדבר יחד על עתידם המשותף. בשישי, 24.2 נפגשנו יחד עם מנהיגות ומנהיגים צעירים ישראלים ופלסטינים, שעל אף המצב, החליטו להגיע ולדבר זה עם זה. המפגש התקיים במסגרת תוכנית ההעשרה המדינית למנהיגות צעירה שלנו.

לפני שהגיעו למפגש המשותף, כל אחד ואחת מבין המשתתפים עברו מפגשים מקדימים, שנועדו להכנה נרטיבית, הגדלת סך הידע על הסכסוך והרחבה על הנושא המדיני. זאת, כדי שיגיעו מוכנים למפגש מועיל ומיטבי עם עמיתיהם מהצד השני, עם הבנה טובה יותר של המציאות בה הם חיים, של הנרטיב בו הם מחזיקים ושל כלים לשיח בונה, ולא הורס.

כדי לחזק את היסודות הללו וכדי להתחבר לאירועים האקטואליים, המפגש נפתח בשיחה משותפת עם ד"ר יובל בנזימן, מהמחלקה לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטה העברית ועם נידאל פוקהא, מנכ"ל יוזמת ז'נבה הפלסטינית, כדי לעסוק בכיצד מנהלים שיח משותף בימים מתוחים במיוחד. כיצד מונעים התנגשות נרטיבית כאשר עוסקים באלימות? איך לא מתבצרים איש ואישה בעמדותיהם? כיצד ניתן לגשר על הפערים שרק מתגברים, בימים כאלו, ולנסות להגיע לדבר על עתיד, שנראה לעתים כה רחוק?

משם, ברצף שיחות אישיות וקבוצתיות בין המשתתפות והמשתתפים, נפתחו שיחות מרתקות על הצורך לשים קץ לאלימות, ובעיקר על האופן בו נוכל גם להעניק תקווה לעתיד טוב יותר, תקווה מדינית לעתיד בטוח יותר, עצמאי ובעיקר – תקווה לשלום. המשתתפות והמשתתפים הסכימו כי הדרך המדינית היא זו הנכונה ללכת בה, כדי להתחיל לייצר אופק לעתיד. אבל קודם לכן, כבר עכשיו, עלינו להתחיל בלייצר אופק של שיח משותף בשני הצדדים, כדי לדחוף את שתי ההנהגות לדבר. אחרת, זה לא יגמר. 

האם בכלל אנחנו פרטנר לשלום? יום עיון למנהיגות צעירה ישראלית

ביום שישי, 3 במרץ, קיימנו יום עיון במסגרת תוכנית הפיוס והמשא ומתן למנהיגות צעירה, לכ-20 צעירות וצעירים מרקעים מגוונים ומכל רחבי הארץ. המפגש היווה יריית הפתיחה למחזור חדש בתוכנית, בו יחלו בתהליך רכישת הכלים המדיניים והידע הנדרש, לקראת סיורים, הרצאות ומפגש עם מנהיגות צעירה פלסטינית. 

את המפגש פתח מנהל פרויקט המנהיגות הצעירה, בן זילברשטיין, בשיחה חשובה על הצגת המיתוסים אשר מעצבים את האופן בו אנו תופסים את הסכסוך. האם באמת אין פרטנר? העובדה כי ישראל ניהלה רק שני משאים ומתנים אמיתיים עם הצד השני, וכבר למעלה מעשור מסרבת לחזור לשולחן המו"מ, מחזירה את השאלה בחרה אלינו. כאשר השאלה חוזרת אלינו, הדגיש בן את האינטרס הישראלי בשיח מדיני עם הפלסטינים, שכן כל מי שמעוניין לשמור על ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, חייב לדרוש חזרה לשולחן המשא-ומתן. ללא שתי מדינות, נאלץ לבחור בין יהודית ודמוקרטית. בנוסף, שוחח עם הקבוצה על עיקר סוגיות הליבה בסכסוך, עם רקע היסטורי וחיבור ברור לפתרונות המעשיים, כפי שהם מוצעים במודל ההסכם של יוזמת ז'נבה. 

לאחר מכן, שוחחה עם הקבוצה פעילה חברתית ואשת עסקים פלסטינית ממזרח ירושלים, אשר סקרה את המתרחש ברחוב הפלסטיני במזרח ירושלים, דיברה בפתיחות על האירועים האחרונים והבהירה כי כל עוד התסכול נמשך מידיי יום, ואין אף אופק מדיני לשיפור מצבם של מיליוני פלסטינים בגדה ובמזרח ירושלים, לא נגיע לביטחון ולשקט אליו כולם מייחלים. רק אופק מדיני אמיתי לפתרון שתי המדינות יוכל לשנות את המסלול בו אנו נמצאים כרגע, בדרך לפיצוץ.

לבסוף, ד"ר יובל בנזימן, מהמחלקה לחקר, ניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטה העברית, שוחח עם הקבוצה על טרמינולוגיה ונרטיבים בסכסוך, על מנת להבין טוב יותר את האופן בו נכון לגשת לדיון עם מנהיגות צעירה פלסטינית בהמשך. את דבריו, חיבר גם לסכסוך הפנים-ישראלי המתרחש כיום, סביב ההפיכה המשטרית, וכיצד בכלל נכון לגשת ליישוב סכסוכים. הבנת כל צד את רעהו, ושיחה המנוהלת באופן המייצר שיח פרודוקטיבי ואפקטיבי על העתיד וההווה, תוך כבוד לפער בנרטיב לגבי העבר, מאפשר להגיע להישגים, הצלחות וגם לחיבור ברמה הבין-אישית. 

המשתתפות והמשתתפים ימשיכו מכאן לסדרה של סיורים ומפגשים, כולל עם מנהיגות צעירה פלסטינית מרחבי הגדה המערבית, במטרה לא רק להבין טוב יותר את הסכסוך שמעצב את חיינו, אלא להיות סוכני שינוי חיוביים ומשמעותיים בדרך לפתרונו. 

כנס השלום והדמוקרטיה: מחברים את המאבק על הדמוקרטיה עם הקרב על השלום

ביום שישי, 10.3.2023 ערכנו את כנס השלום והדמוקרטיה בבית ציוני אמריקה בתל אביב, עם למעלה מ-500 משתתפות ומשתתפים בקהל ועם כ-55 דוברות ודוברים במליאת הכנס ובארבעה דיונים על ההזדמנויות הטמונות במשבר. בין הדוברים נמצאו ראשי מפלגות, חברות וחברי כנסת מכהנים ולשעבר, אישי ציבור, אקדמיה, מומחיות ומומחים. 

הכנס נערך לאור ההפיכה המשטרית אותה מובילה הקואליציה, ומטרתו לייצר את החיבור האינהרנטי והברור בין השינויים החוקתיים לבין שאיפות הממשלה להכשיר את סיפוח הגדה המערבית, והובלתנו למציאות של מדינה אחת לא דמוקרטית, משוסעת ומדממת. צפו בקליפ סיכום הכנס:

במליאת הכנס, חה"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, הודה לחברים ביוזמת ז'נבה על ארגון הכנס ואמר כי "המאבק על השלום הוא קריטי לעתידה של מדינת ישראל"

לאחר מכן, יו"ר יוזמת ז'נבה, יוסי ביילין, עלה לדברי פתיחה, והזכיר למחנה הדמוקרטי את המטרה שצריכה להיות בדגל המחנה:

בשיחה אחד על אחד עם מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי, הזכירה יושבת ראש מפלגת העבודה, חה"כ מרב מיכאלי את הקשר בין המאבק על הדמוקרטיה והקרב על השלום:

חה"כ רם בן ברק, יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר ממפלגת יש עתיד, הבהיר כי את הסכסוך הישראלי-פלסטיני יש להפסיק "לנהל" ולהתחיל לפתור:

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, הדגיש את תמיכתו במודל הסכם ז'נבה ובפתרון שתי המדינות, ושלח מסר למיואשים בשני הצדדים, הישראלי והפלסטיני:

לאחר מכן, התחלקו מאות המשתתפים לארבעה חדרי דיונים, בכל אחת מההזדמנויות אשר עלינו למצות מתוך המשבר: ההזדמנות המדינית, ההזדמנות הפוליטית, ההזדמנות התקשורתית וההזדמנות של החברה האזרחית.

בפאנל ההזדמנות המדינית עלה הצורך ביצירת אופק מדיני ישראלי-פלסטיני, בהשלכות בקהילה הבינלאומית של הפיכת ישראל ל"דמוקרטיה מינוס", לכל הפחות, וכן השר הפלסטיני לשעבר אשרף אל ערג'מי ייצג את הצד השני בסכסוך, והזכיר לכולם שאין דמוקרטיה שכובשת עם אחר.
בפאנל ההזדמנות הפוליטית, דובר יחד עם חברות וחברי כנסת בעבר ובהווה ועם פרשנים בכירים, על הקונסטלציות הפוליטיות שצריכות להתחבר יחדיו, על מנת להוביל מחנה דמוקרטי רחב ששם מקדימה ובגאווה את דגל השלום. 
בפאנל ההזדמנות התקשורתית, חברות וחברי כנסת לשעבר, עיתונאיות, עיתונאים ומומחים, ענו על השאלה – כיצד ניתן להעלות את הרייטינג לשיח על הסכסוך, להרחיב את המעגלים ולייצר את החיבור בין הנושאים בזירה הציבורית. בפאנל האזרחי, דנו דמויות מובילות בפוליטיקה ובחברה האזרחית על היכולת לשתף פעולה יחד, כחזית מאוחדת הפועלת בזירה הציבורית והפוליטית כחלק ממחנה רחב.

בכנס השלום והדמוקרטיה, הדמויות המובילות במחנה הדמוקרטי השמיעו קול ברור וצלול הקורא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני כחלק בלתי נפרד מהמאבק על הדמוקרטיה הישראלית. זו תהיה תמונת המראה למדינה דו-לאומית ולא דמוקרטית, נוסח סמוטריץ' ורוטמן, וכחזית מאוחדת נוביל לשם, בפוליטיקה, בחברה האזרחית, בתקשורת ובציבור בכלל. 

אנו מודים לכל הדוברות והדוברים אשר השתתפו בכנס: חה"כ בני גנץ, חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ רם בן ברק, חה"כ איימן עודה, שגריר בריטניה בישראל ניל ויגאן, ד"ר יוסי ביילין, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ הרב גלעד קריב, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ אפרת רייטן, אשרף אל עג'רמי, אמילי מואטי, יאיר גולן, פרופ' גבריאלה שלו, אלון פנקס, עמר בר לב,  ניצן הורוביץ, קסניה סבטלובה, רונן צור, אודי דקל, ישראלה אורון, יריב אופנהיימר, מיכל רוזין, אבנר גבריהו, ד"ר דב חנין, מיקה אלמוג, רונן מנליס, זהבה גלאון, רמי לבני, ד"ר יופי תירוש, עודה בשאראת, גבי לסקי, יואל חסון, טליה ששון, גלעד שר, מוסי רז, סאלי עבד, גדעון שפר, מיה בנגל, גדעון לוי, מאי פונדק, ערן ניסן, עינת עובדיה, תומר רזניק, שקד מורג, נדב תמיר, מיכל צ'רנוביצקי, נעם שיזף, קים לביא, אורני פטרושקה, פנינה פוייפר, ג'קי חורי, שני ליטמן, טל שלו, לינוי בר גפן, נורית קנטי, נעה לנדאו וגדי בלטיאנסקי. 

תודה גם ללמעלה מ-500 אזרחיות ואזרחים שאכפת להם/ן, והשתתפו לאורך הכנס. 

הבעיה והפתרון: סיור עם כ-50 מנהיגים/ות צעירים במזרח ירושלים וסביבתה

דווקא בימים האלה, עשרות צעירות וצעירים בחרו להבין טוב יותר את הבעיה והפתרון. אחרי שבועות מתוחים ומדממים במזרח ירושלים ובגדה, יצאנו בסופ"ש האחרון, 2-3.2, עם קבוצה גדולה של מנהיגות ומנהיגים צעירים מרחבי הארץ ומרקעים מגוונים, לשני סיורים במזרח ירושלים ובאזור עוטף ירושלים.

בסיור הראשון, במזרח ירושלים עם המדריך שי גורן, הבינו טוב יותר את הבעיה המדינית כפי שמשתקפת במזרח ירושלים, לב הסכסוך, במצבם של למעלה מ-300 אלף פלסטינים במעמד תושבות, וכיצד אותה הבעיה, המדינית, גוררת אחריה בעיות ביטחוניות, פוליטיות ודמוגרפיות משמעותיות. דרך נקודות תצפית על האגן הקדוש, סיור בשכונות פלסטיניות והבנת הסיפור המזרח-ירושלמי, פגשנו במיקרוקוסמוס של הסכסוך כולו, והבנו את עיקרי הקשיים במציאות החיים היום-יומית של פלסטינים, שנובעים מתוך הבעיה הגדולה – המדינית. בגדה ובמזרח ירושלים גדלים מיליונים ללא תקווה למציאות נורמלית, ועד שלא תהיה להם תקווה שכזו לביטחון, לחופש ולעצמאות, הביטחון שלנו גם ייפגע. 

בסיור השני, באזור עוטף-ירושלים, עם אל"מ (במיל') ד"ר שאול אריאלי, מראשי היוזמה, ואחרי שכבר הבינו שאין פתרון צבאי לבעיה מדינית, חזו באופן בו יראה הפתרון המדיני, פתרון שתי המדינות, ברמה המרחבית והביטחונית. בין המשתתפים, היו גם פעילים בארגוני הסברה ישראלית לקהלים בינלאומיים ואנשי ימין, שגם התקילו אותנו בשאלות ביטחוניות חשובות (וקיבלו תשובות מפורטות מאל"מ במיל' ד"ר שאול אריאלי, בסיור השני). עסקנו באופן בו ניתן לקבוע בהסכם גבול בטוח לישראל, על מודל הסכם ז'נבה והדרך לספח את בתיהם של 80% מהישראלים החיים מעבר לקו הירוק, על הגנת הגבול העתידי, שלבי ההסכם והפירוז של המדינה הפלסטינית העתידית, וכיצד נגיע דרכו למצב בו הסכסוך שמסכן את עתיד המדינה יסתיים, אחת ולתמיד. אך לפני זה, גם שם ראו המשתתפים נדבך נוסף בבעיה – האופן בו ישראל ממשיכה לתכנן ולבנות בהתנחלויות, ובעיקר בנקודות קריטיות לרצף הטריטוריאלי העתידי שיקשו על תהליך חילופי שטחים. זו אינה מקריות, אלא שיטה של הקיצונים לקבוע מציאות בשטח של מדינה אחת דו-לאומית, לא דמוקרטית, משוסעת ומדממת. 

הקבוצה יצאה מהסיורים עם ההבנה שהשיח על פתרון שתי המדינות הוא לא עוד Blame Game, אלא הכרעה הכרחית ודחופה בסוגייה המרכזית לעתידה של מדינת ישראל כיהודית, דמוקרטית ובטוחה. 

מובילות תקווה: סמינר הכשרה מדינית למנהיגות נשית ישראלית, יהודית וערבית

ב-26-27.1.2023 יצאנו לסמינר דו-יומי, בשיתוף ארגון 'איתך מעכי', עם 25 נשים יהודיות וערביות, המובילות בחברה האזרחית, בשלטון המקומי, באקדמיה ובמגזר הפרטי ועולם היזמות. הסמינר, שהתקיים בירושלים, נועד כדי לתת כלים מדיניים לנשים מובילות מהחברה היהודית והערבית בישראל, ולהגביר את המוטיבציה והיכולת של רבות מהן להשתלב בעתיד בתהליכי משא ומתן ובעמדות השפעה מדינית. בימים בהם הסכסוך מדמם מתמיד, החשיבות של הכשרות שכאלו רק עולה, במטרה להוביל בציבור קריאה למען שיח מדיני ישראלי-פלסטיני, במקום המשך מעגלי האלימות והנקמה.

עם תהילה ונגר, סמנכ"לית יוזמת ז'נבה, דיברו המשתתפות על פתרון שתי המדינות לאור המצב הפוליטי והמדיני הנוכחי. דיברנו על היכולת להגיע להסכם בעתיד, על המכשולים העיקריים במשא-ומתן ועבור עצם קיומו, החסמים העיקריים בדעת הקהל בשני הצדדים, אך בעיקר הדרכים להמשיך מהם הלאה כדי לעורר את הרוב השקט שבשני הצדדים, התומך בהסכם. ד"ר נידא שגרי מאיתך מעכי, מרצה וחוקרת, שוחחה עם הקבוצה על מקומם של המיעוט הפלסטיני בישראל, בתוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני – על משבר הזהות, הזיכרון הקולקטיבי מסיפורי הפליטות והמשטר הצבאי, ועל הטרמינולוגיה בה משתמשים בישראל בעיצוב הסכסוך. 

עוד שוחחה הקבוצה עם ד"ר יוסי ביילין, השר לשעבר ויו"ר יוזמת ז'נבה, בה סקר לקחים וחוויות משולחן המו"מ, הרשמי, והלא-רשמי (בין היתר, ביוזמת ז'נבה). עיקר הלקחים אשר צבר מתקופותיו בשולחנות המשא-ומתן, היה חשיבותו של הגורם האנושי – הוא זה שמכריע הצלחה או כישלון של מו"מ. באמצעות מעבר על מתודות שונות במו"מ, על קווים אדומים ועל דרכים שונות להתמודדות עם קשיים שעולים במהלכו, למדנו יותר על האופן בו ישראל והפלסטינים מנהלים משאים ומתנים, וכיצד יש לעשות זאת שוב בעתיד, גם אם אחרת. גם לאחר מכן, בפאנל בו שוחחה הקבוצה עם נשים פלסטיניות ממזרח ירושלים, דנו בזווית המגדרית של הסכסוך, וכיצד הסכסוך והכיבוש משפיעים בייחוד על נשים וילדים. דרך שמיעת סיפוריהן האישיים והקולקטיביים של הנשים, שיח על תפקידן של נשים בסיום הסכסוך או בהמשכו, ובסוגיות חברתיות ודתיות הנקשרות בסוגיות הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. 

למחרת, פתחנו את היום עם ד"ר יובל בנזימן, בדיון על חסמים סוציו-פסיכולוגיים לשלום. הסכסוך הישראלי-פלסטיני עתיר בנרטיבים ומיתוסים, ויחד עם הקבוצה דנו באופן בו הם נוצרו, מדוע הם נוצרו והשתמרו בשיח הציבורי, וכיצד ניתן להוביל לשינוי עמדה ושכנוע, דרך הכלת הנרטיב של אחרים, מבלי לוותר על זה שלנו. עם ההבנה הזו, יצאנו לסיור במזרח ירושלים ובאזור העוטף את העיר, במטרה להבין טוב יותר את האספקטיים המדיניים והטריטוריאליים של האזור, בחינת האופן בו ייושם הסכם מדיני בעתיד, וניסיון לקבל הצצה למציאות החיים במרחב עבור התושבות והתושבים הפלסטיניים, ברמה הפוליטית, החברתית, המדינית והאישית. 

כשהאלימות גואה, אנחנו שמות על השולחן את האלטרנטיבה להמשך המציאות המדממת, הסוערת והמשוסעת, בה אנו נגררות למציאות דו-לאומית מסוכנת אף יותר: אנו מקדמות שיח מדיני, פיוס בין העמים וקידום של פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם הכלים מהסמינר, המשתתפות ימשיכו לקדם בכל רחבי החברה הישראלית את המסר הזה, ואנחנו מאמינים ומאמינות, שאת חלקן עוד נראה בעתיד גם בעמדת קבלת החלטות. 

"חייבים להישיר מבט": בזמן שסמוטריץ' וגלנט רבים על דרכים להמשך הסכסוך, אנחנו עוסקים בפתרונות

דיון וסיור במזרח ירושלים עם מנהיגות צעירה דתית, חרדית וחילונית, בהשתתפות שגריר גרמניה בישראל

ביום שישי, ה-6.1.23, יצאנו לסיור במזרח ירושלים במסגרת המסורת שלנו של "שישי מדיני", עם קבוצת מנהיגות צעירה דתית, חרדית וחילונית, במעמד שגריר גרמניה בישראל, מר שטפן זייברט. מבין המשתתפים בקבוצה, ניתן למנות יועצים פרלמנטריים, אנשי חינוך, פעילים חברתיים ובכלל, צעירות וצעירים משפיעים מכל רחבי החברה הישראלית. 

את הסיור התחלנו בחנות הספרים במזרח ירושלים, במפגש עם שני פלסטינים ממזרח ירושלים, ובשיחה עם שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט ונציג ממשרד הנציגות הגרמנית ברמאללה. בשיחה מרתקת על זהות פלסטינית במזרח ירושלים, על מרקם החיים בעיר, המצב החברתי והמתיחות הגוברת בעת הזאת, הגענו לדבר, פלסטינים וישראלים, גם על הפתרונות – על הצורך בפתרון שתי המדינות והיכולת ליישמו במציאות הנוכחית, לרבות הדרך בה ייושם בירושלים באמצעות חלוקת העיר או עיר פתוחה, ועל המגמה הגוברת של תמיכה במדינה אחת בקרב פלסטינים, כתוצאה של ייאוש מהמצב הקיים ומהחוסר באופק מדיני. שגריר גרמניה בישראל נשא דברים בתום הדיון, ואמר כי אנחנו, הישראלים והפלסטינים, צריכים להחליט מה הפתרון הנכון עבורנו, אבל לבסוף הסטטוס-קוו הקיים אינו בר קיימא, ומאיים על הביטחון של ישראל, אם לא יושג פתרון. 

לאחר מכן, יצאנו לסיור, בו התחלנו בשער שכם – כנראה אחד המקומות המרכזיים והרגישים ביותר בחודשים הקרובים, ובכלל בתקופות של מתיחות, אחד השערים המרכזיים ממנו נכנסים ויוצאים מתפללים מוסלמים להר הבית. שם עסקנו בחשיבות המקום, באירועים שחלו בו במהלך הסלמות קודמות וביחס של ישראל הרשמית למזרח ירושלים. משם, המשכנו לשכונת שייח ג'ראח, בה עסקנו במאבק המשפטי של משפחות פלסטיניות מקומיות זה מספר שנים נגד גירוש אפשרי מבתיהם, ולבסוף בנקודת תצפית על העיר העתיקה והר הבית דנו גם בהיבטים המשפטיים, הפוליטיים והדתיים של סוגיית ירושלים בסכסוך. שיח הפתרונות אינו כולל רק שיח משפטי ומדיני, אלא גם דתי. הצורך להבטיח שלום וסוף לסכסוך הישראלי פלסטיני, באמצעות פתרון שתי המדינות, הוא חלק בלתי נפרד מהשאיפה להבטיח חופש פולחן לכל, יחד עם זכויות נוספות לשני העמים החיים כאן, ובראשה הזכות לביטחון. 

בתמונה: מספר משתתפים מתוך הקבוצה, יחד עם שגריר גרמניה בישראל מר שטפן זייברט

סיור לחברון עם מנהיגות נשית מימין, ממרכז ומשמאל

בשישי ה-23.12 יצאנו יחד עם כ-40 נשים מובילות בחברה הישראלית, מעשייה פוליטית ארצית ומוניציפלית, מהתקשורת, מהחברה האזרחית ומתחום החינוך, לסיור מדיני ביישוב היהודי בחברון. אחרי שבועות רגישים במיוחד בעיר, באנו לבחון במו עינינו את העובדות עצמן ולהבין טוב יותר את החלק של העיר הפלסטינית הגדולה ביותר בגדה, ושל היישוב היהודי שבה, בתוך הסיפור הכולל של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והיכולת לפתור אותו.

במערת המכפלה עסקנו בהתפתחות של היישוב היהודי סביב המקומות הקדושים בעיר. אכן, סוגייה מורכבת, שכדי להבין אותה לעומק צריך לעבור בכמה נקודות ציון בעבר, מתרפ"ט, דרך הטבח במערת המכפלה ועד להסכמי Y. ניסינו להבין איך מתאפשר מרקם החיים ביישוב הידוי בשביל מאות יהודים בעיר של למעלה מ-200 אלף פלסטינים, כיצד אירועי הטבח שינו לחלוטין את הדינמיקה בין יהודים וערבים, מה תפקידו של צה"ל בעיר וחזינו בעינינו כיצד נראית המכניקה של השליטה במיליוני פלסטינים בגדה כולה. 

יחסי הכוחות בעיר השתנו. השוק שומם לחלוטין, המתנחלים שולטים ברחובות, היכן שהם יכולים, והצבא נאלץ להתמודד עם משימה לא פשוטה בכלל, להכיל את כל אלו, בתוך עיר פלסטינית, לצד אתרים חשובים הקדושים לשני העמים. ראינו זאת בכמה תקריות שאירעו בחברון לאחרונה, מהחייל שהבטיח לפעיל השמאל ש"בן גביר יעשה פה סדר" ועד להתפרעויות של אלפים בשבת חיי שרה בעיר. צריך להבין, שבמציאות חדשה בה שני שרים בממשלה הם מתושבי היישוב היהודי בחברון, לא ניתן לנתק התפתחות אחת מהאחרת, בכל הקשור לחברון ולגדה המערבית בכלל. את כל אלו חיברנו במהלך הסיור ביישוב היהודי בעיר, למצב הפוליטי והמדיני החדש, האפשרות שהממשלה תחיל סיפוח רשמי, או תמשיך בתהליך "הסיפוח הזוחל", במטרה לחסל את האפשרות לפתרון מדיני ישראלי-פלסטיני בעתיד. את ההשלכות של תהליכים שכאלו, כולנו נחווה – ברמה הביטחונית, הפוליטית והבינלאומית.

בימים בהם הדמוקרטיה ובה גם החברה האזרחית נמצאות תחת איום, חשוב אף יותר שנבין כיצד הפרקטיקות שמתחילות מעבר לקו הירוק, מוצאות עצמן מגיעות פנימה, לכל קצוות מדינת ישראל. מכאן, הסכימו המשתתפות בסיור כי מה שקורה שם, בשטחים, צריך לעניין כל אחת מאיתנו, מימין, ממרכז ומשמאל – כדי להכיר את המציאות ולראות בעיניים כיצד ניתן להוביל לשינויה, לטובה. 

שפיות ופיוס במציאות משוגעת: סמינר משותף ישראלי-פלסטיני למנהיגות צעירה דתית וחילונית

בעוד כותרות העיתונים והמהדורות עסקו בהבטחות של נתניהו לשותפיו סביב סיפוח הגדה המערבית, בסוף השבוע האחרון, 22-23 בדצמבר, קיימנו סמינר משותף לכ-20 מנהיגות ומנהיגים צעירים, ישראלים ופלסטינים, כדי לדבר דווקא על פיוס והסכם מדיני. המשתתפים והמשתתפות בסמינר מייצגים קשת רחבה של יהודים חרדים, דתיים וחילונים, יחד עם פלסטינים מוסלמים ונוצרים מכל רחבי הגדה המערבית. הסמינר התקיים כחלק מפרויקט הפיוס למנהיגות צעירה.

במהלך הסמינר, מנכ"לי יוזמת ז'נבה, הישראלי והפלסטיני, גדי בלטיאנסקי ונידאל פוקהא, סקרו את המצב הפוליטי בשני הצדדים, ואת השפעתו על המצב המדיני. אצל הפלסטינים צופים בדאגה בתהליכים ובהבטחות של הפוליטיקאים אצלנו, לגבי סיפוח, הרחבת מפעל ההתנחלויות וצעדים קונקרטיים שנועדו לפגוע אנושות באפשרות להגיע להסכם בעתיד. אצלנו, למחנה השלום נותר ייצוג זעום בכנסת, שלא תואם את משקלו בעם. בדיוק בגלל זה, ולאור ההסכמות עליהן אנו מתבשרים בימים אלו בין מרכיבי הקואליציה העתידית, על החברה האזרחית למלא את המקום ולהשמיע אלטרנטיבה ברורה: מול סיפוח (מוצהר או בפועל) והמשך ההקצנה והדימום כתוצאה מהסכסוך, עלינו לחזור לשולחן המו"מ כדי להגיע להסכם שיהווה ניצחון לשני הצדדים.

לאחר מכן, שוחחה הקבוצה עם הרב דניאל רוט, בשיחה על הדרך לרתום קהילות דתיות משני צידי הסכסוך למחנה השלום ולתמיכה בשיח ובהסכם. לטובת חופש הפולחן של כל הדתות, ולטובת כל היושבים בין הירדן לים, ניתן לעבוד יחד, מוסלמים, יהודים ונוצרים, כדי למצוא את הפתרונות לחיים משותפים זה לצד זה ובכך להוביל מהלך רחב בשני העמים. בעקבות השיחה, קיימנו דיון פנימי לגבי המכשולים לשלום. ההבנה העיקרית הייתה שהמכשולים העיקריים הם לא הטכניים – איפה יעבור קו הגבול, סידור ביטחוני זה או אחר, או אפילו פתרונות לסוגיות רגישות ומורכבות, כי כבר הוכח כי אלו סוגיות פתירות, כמו הפתרונות שמוצגים במודל ההסכם של יוזמת ז'נבה. אם כן, המכשולים דווקא נמצאים במקום הרגשי: פחד, שנאה ונקמה, שמכרסמים בנו, ישראלים ופלסטינים, ולא מאפשרים לנו לחזור ולדבר. האתגר האמיתי שעלינו לצלוח הוא שכנוע שתי החברות בצורך וביכולת להעניק אמון מחודש זה בזה, כדי שנוכל לפתור את הסכסוך אחת ולתמיד. 

היום המשיך עם שעות נוספות של שיחות עומק על הסוגיות והאתגרים המרכזיים, אך אלו התנקזו לרגע אחד סימבולי בסוף הערב, בו התכנסנו כולנו יחד, ישראלים ופלסטינים, להדליק נר חמישי של חנוכה, בתקווה לשפוך אור על כל החושך, להוביל למציאות טובה יותר עבור כולנו. 

למחרת, הקבוצה שוחחה עם אל"מ (במיל') מירי אייזן, לשעבר יועץ רה"מ לתקשורת זרה, על טרמינולוגיה ומסגור בסכסוך. בגדול, במצב בו המסגור של רוב הישראלים את הסכסוך סובב סביב ביטחון, והמסגור של הפלסטינים את הסכסוך נוגע בעיקר בשיח של זכויות ומימוש לאומי, צריך לגשר על השפות האחרות שכל צד מדבר בהן. צריך שנכיר בפערים הללו, ראשית כל, כדי שנוכל להבין טוב יותר את נקודות המוצא אחד של השני ולייצר שיח אמיתי המסוגל להניב תוצאות משמעותיות. כדי לתת תקווה לשיח כזה, גדי בלטיאנסקי, מנכ"ל יוזמת ז'נבה, שוחח עם הקבוצה לסיכום על היום שאחרי ההסכם. כיצד הופכים הסכם קבע בין ממשלות לשלום בין שני עמים, כיצד מגיעים למקום בו מניחים את מכאובי העבר במקום שיאפשר התקדמות לעבר עתיד אחר וטוב יותר.

יוזמת ז'נבה מציעה פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל אנחנו לא שוכחים את הצורך להתייחס גם למציאות שלאחריו. באמצעות עבודה עם מאות ישראלים ופלסטינים משפיעים ומשפיעות, כתיבת ניירות עמדה ומסמכים, אנו פועלים כבר היום להניח את התשתית לפיוס ישראלי-פלסטיני. הסמינר בסוף השבוע האחרון הוא עוד נקודת אור בדרך ליעד. 

העתיד שלהם.ן: מנהיגות צעירה פלסטינית וישראלית בסמינר משותף

בזמן שהקיצונים מנסים להרחיק אותנו זה מזה, אנחנו בוחרים לדבר זה עם זה. בסוף השבוע האחרון יצאנו עם מנהיגות צעירה ישראלית ופלסטינית, מכל רחבי ישראל והגדה המערבית, לסמינר משותף בחיפה. המשתתפים מגיעים מרקעים מגוונים, ומתחומי עשייה ולימודים שונים, אך הרצון להכיר טוב יותר את "הצד השני", הוא זה שהביא אותם להיות כאן איתנו. הפעילות הזו מתקיימת במסגרת תוכנית ההעשרה המדינית והמשא ומתן למנהיגות צעירה שלנו. 

את היום הראשון השקענו בשיחות עומק, היכרות זה עם זה ועם הנרטיבים אחד של השני: על הנרטיב הישראלי והציוני ועל הנרטיב הפלסטיני מתחילת המאה העשרים ועד היום, הבנו שרב המחבר על המפריד בינינו: אנחנו הרוב המתון בשני הצדדים, שרוצה לחיות בשלום בשתי מדינות. אנחנו מכירים זה בזה, הופכים לחברים זה של זה, ויחד נראה לשתי החברות מהן אנו באים שדרך השלום, היא המשתלמת ביותר לעתידנו. בהרצאה של איבראהים דלאלשה, מומחה פלסטיני למדיניות ומנהל מכון "הורייזון" למחקרי מדיניות ברמאללה, הבנו טוב יותר את השורשים של הסכסוך: הטענה של חלקים בימין הישראלי שהסכסוך לא התחיל ב-1967 היא מאוד נכונה, אך קווי 67' מאפשרים את הפתרון הפרגמטי שהרוב המתון בשני הצדדים יקבל. מתוך הבנת כל צד את רעהו, ניתן לפתח את הפרגמטיות שתאפשר להכיר זה בזה, בשתי מדינות שיהוו הבתים הלאומיים לעמיהן.

בהרצאה של תא"ל (במיל') ישראלה אורון, מראשות יוזמת ז'נבה, דיברנו על הדרך לפיוס ועל השאלות הבוערות שצריך לענות עליהן בדרך: האם נוכל להגיע לנרטיב משותף? האם יש דרך בה נוכל לכפר על הפערים בינינו? התשובות הן, לא וכן. לא – כי אין דרך להגיע לנרטיב אחד משותף ואחיד לשני העמים כאן. אבל כן – כי אין צורך להגיע לנרטיב כזה, אלא להבין שאנחנו לא נסכים על חלק מהדברים ולנסות רק להבין כיצד נראית המציאות מהעיניים של הצד השני. כדי לעשות את זה כמו שצריך, הבנו טוב יותר מה מרכיב נרטיב, מה מתוכו אמת, ומה מתוכו מבוסס על תפיסה סובייקטיבית, למי האינטרס לפלג בינינו ומה צריך לעשות כדי להרחיב את ההבנות אליהן הגענו יחד לעוד א.נשים בחברה ממנה אנו באים.

ביום למחרת, יצאנו לסיור נרטיבי בחיפה, בשכונת ואדי ניסנס. דרך הסיפור של השכונה והאנשים שבה לאורך השנים, ניתן לגעת בצורה טובה בנרטיב היהודי-ציוני ובנרטיב הפלסטיני. מבתים שבהם גרו פלסטינים עד למלחמה בשנת 1948, ועד שיח על המעפילים היהודים שהגיעו ממש לא רחוק משם, דרך בחינת דו-הקיום בעיר ובשכונה לאורך השנים וסיפורה של משפחת תומא, הבנו טוב יותר מה מניע כל צד בסכסוך ואילו סנטימנטים נמצאים על השולחן, כשיושבים לשולחן המשא ומתן כדי לפתור את הסכסוך. דווקא בימי "חג החגים" בחיפה, ימים בהם חוגגים בעיר את שלוש הדתות המונוטאיסטיות, קיבלנו פרספקטיבה אופטימית לפיוס מהו.

כעת, אחרי הרבה שיח, וויכוחים והעמקה בדרך שבה אנו מבינים זה את זה, המשתתפים משני הצדדים יצאו מהסמינר ויובילו יחד מיזמים משותפים וירחיבו את מעגלי השיח על פיוס והסכם.

שלט בשכונת ואדי ניסנס בחיפה

לסקר את גודל הסכנה: סמינר העשרה מדינית לעיתונאים/ות מכלי התקשורת המובילים בישראל

בחמישי ושישי, 8-9 בדצמבר, יצאנו לסמינר העשרה מדינית עם עיתונאיות ועיתונאים מכלי התקשורת מהמובילים בישראל, מ-12, דרך התאגיד ועד לידיעות אחרונות והארץ. למי שמסקרות ומסקרים מידי יום את המתרחש בשטח, חשוב במיוחד לקבל פרספקטיבה גם לגבי התמונה הגדולה, ובעיקר – איך נראה הפתרון לתסבוכת.

כבר לא כל כך ברורה מאליה נוכחותו של הקול הפלסטיני בתקשורת העברית בישראל, בוודאי לא מהגדה, ממזרח ירושלים או מעזה. חלק ניכר מזה קשור באנטי-נורמליזציה, מגמה גוברת שנוצרה בקרב הפלסטינים בעקבות הקיפאון המדיני ארוך השנים, אך גם ללא קשר לכך – ישנם עיתונאים ישראלים, ו-ודאי שגם אזרחים ישראלים ככלל, שלא שמעו עוד ממקור ראשון ובשיח ישיר את הנרטיב הפלסטיני לסכסוך הזה. לא תיעודים של התבטאויות אלימות בהפגנות או עוד נאום של הנהגת חמאס, אלא פשוט את הרוב המתון בחברה הפלסטינית, התומך בפתרון שתי המדינות יותר מכל אפשרות אחרת (לפי סקרי מכון PCPSR מהשנה החולפת). כשמדברים, פנים מול פנים ובאופן ישיר וכנה – גם אם לא מסכימים על הכל, אפשר להבין טוב יותר את הסכסוך עצמו. 

ביום הראשון לסמינר, פגשנו עם הקבוצה שר לשעבר ברשות הפלסטינית, אשר הזכיר לנו שמבחינת הפלסטינים אין מצב-ביניים מקובל – זו או מדינה אחת, על כל המשתמע מכך, או שתי מדינות על בסיס 67' עם חילופי שטחים החיות זו לצד זו בשלום. מכאן מסר לכל המנסים "לחשוב מחוץ לקופסא", כי אין אלטרנטיבה מלבד שתי האפשרויות הללו. לאחר מכן, פגשו את עו"ד טליה ששון, מראשות יוזמת ז'נבה, אשר סקרה בפני הקבוצה את פתרון שתי המדינות כפי שמוצע במודל ההסכם של היוזמה, ואת המצב המדיני והמשפטי לאור העברת הסמכויות המסתמנת במנהל האזרחי לידי מפלגת "הציונות הדתית" וההשלכות של המהלך ושל מהלכים צפויים נוספים, על ישראל מול הקהילה הבינ"ל ובית הדין לצדק בהאג, הן מדינית-בינלאומית, והן כלכלית וחברתית. טליה הזכירה לעיתונאיות והעיתונאים את האחריות בלהביא את תמונת המצב הזו גם לידיעת הציבור, כדי שכל אחד ואחת יוכלו לגבש את עמדתם באופן מבוסס. 

עם עיתונאי פלסטיני בכיר מרמאללה, דיברה הקבוצה על מציאות החיים היומית בגדה המערבית. מהקושי כפלסטיני לבנות בית למשפחתך, ועד הרגש הציבורי כלפי התמיכה בתהליך מדיני – פירט העיתונאי הבכיר את הלך הרוח כיום ברחוב הפלסטיני. נוסף על ניתוח פוליטי מקיף של המתרחש אצל שכנינו, גם הוא הדגיש את המחיר הכבד ששני הצדדים משלמים מהמשך ניהול הסכסוך, ושאל, בצדק, כמה דם עוד צריך להישפך עד שנגיע להבנה שאת הסכסוך הזה צריך לפתור. לסיום היום, בשיחה עם פעילה חברתית ממזרח ירושלים, שמעה הקבוצה על המציאות של תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים – בלי זכות להצביע בכנסת, אך תחת שטח בריבונות ישראלית, כשמנגד 150,000 איש החיים מעבר לגדר אינם זוכים לטיפול בתשתיות, לשיטור ראוי ולזכויות נוספות אשר מגיעות לכל תושב ואזרח אחר. על הקשר החזק שבין הפלסטינים והמקום, ועד לאפשרות לפתור את הסכסוך, סיפרה הפעילה המובילה לעיתונאים, במטרה לעודד אותם לספר בהרחבה את סיפורם של 300,000 הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים. 

למחרת, יצאנו עם הקבוצה לסיור במזרח העיר, כדי לראות בדיוק את המציאות הזו בעיניים. מסקירה מרחבית של העיר והבנת התהליכים הפוליטיים והגיאוגרפיים שהתרחשו בה לאורך 55 השנים האחרונות, בחינת האלטרנטיבות ליישום פתרון מדיני בעיר, בין עיר מחולקת לעיר פתוחה, ודרך הליכה בתום תפילת יום השישי מחוץ למסגד אל אקצא, הבינו המשתתפים קצת יותר טוב את הנרטיבים והמציאות של התושבים הפלסטינים, והבינו את מידת הסכנה בשינויים נוספים בסטטוס-קוו בעיר, הנשחק ממילא. הסכנה שבהדרדרות לאלימות תוך אובדן שליטה היא ממשית, לאור שאיפות הימין הקיצוני בממשלה שבהקמה לשנות עוד את המצב הקיים באופן חד צדדי. בפני ישראל בעת הזו עומדות סכנות אמיתיות לביטחונה, צביונה ומעמדה בעולם. תפקידה של עיתונות חזקה ועצמאית במשטר דמוקרטי היא להאיר את הסכנות הללו לציבור באופן החד והברור ביותר. 

חרדת קודש: סמינר מדיני לעיתונות ערבית בירושלים

בחמישי ושישי, 1-2 בדצמבר, יצאנו עם קבוצת עיתונאים.ות מובילים ומעצבי דעת קהל מהחברה והתקשורת הערבית בישראל לסמינר דו יומי, במסגרת תוכנית ההעשרה המדינית שלנו. התקשורת הפופולארית בקרב 20% מאזרחי המדינה, יחד עם קוראים, צופים ומאזינים מרחבי המזרח התיכון, היא קריטית לטובת סיקור הסכסוך. ברבים מן המקרים, העיתונות הערבית בישראל היא זו שרואה את האירוע מבעד למשקפיהם של שני הנרטיבים, הפלסטיני והישראלי, ומשחקת תפקיד חשוב בהעלאת הנושא אל תוך סדר היום הציבורי בישראל בכלל.

את הסמינר החשוב פתחנו בסיור במזרח ירושלים, יחד עם המדריך שי גורן, כדי לראות את הסיפור המדיני והפוליטי הגדול שנמצא מאחורי העיר החשובה והקדושה, ומאחורי אירועי היום-יום המדווחים מהעיר, ממסגד אל אקצא, משכונות שייח ג'ראח וסילוואן ומיתר מוקדי החיכוך. מלבד שחיקת הסטטוס-קוו במקומות הקדושים, נשחקת גם ההפרדה האנושית בין יהודים ופלסטינים במרחב, והקשר בין מזרח ומערב מתחזק. לשלב הזה בדיון נכנסת החדשה האחרונה כי ירושלים ירדה בדירוג האשכולות הכלכליים-חברתיים מ-3 ל-2, בקשר ישיר לעוני, לזכויות הפוליטיות המוגבלות ולמצבם הכללי של 40% מתושבי העיר, פלסטינים ממזרח העיר. הם, שאינם יכולים להצביע לכנסת, סובלים מהזנחה ומניסיונות של גורמים שונים בחסות פוליטית לייהד את המרחב בו הם חיים, כן יכולים למצוא עצמם מקדמים את ענייניהם דרך אמצעי אחד – הבחירות המוניציפליות ב-2023. על אף שכל 5 שנים נפתח הדיון הזה מחדש, ייתכן והפעם כן נראה ייצוג פוליטי-מוניציפלי למאות אלפי הפלסטינים החיים במזרח העיר. בעיר שהיא גם המיקרוקוסמוס לסכסוך כולו, לא מדובר בעוד אירוע רגיל.

למחרת, פגשנו בסדרת הרצאות דוברים פלסטינים וישראלים העוסקים בסכסוך. עם פעילה חברתית מובילה ממזרח ירושלים הם שוחחו על המאמצים של תושבי העיר הפלסטינים לקדם מציאות טובה יותר עבורם, דרך קידום השלום ופתרונות מדיניים ואזרחיים לעיר ותושביה. עם פרופ' מנחם קליין, מראשי יוזמת ז'נבה, דיברנו בפירוט על היכולת לייצר פתרון מדיני בירושלים, במסגרת פתרון שתי המדינות, והרחבנו במחלוקת בין חלוקה פיזית של מזרח ירושלים, לבין גבול פתוח ופגיעה מינימלית במרקם החיים שנוצר בין מזרח ומערב. עם איבראהים דלאלשה, ראש מכון "הורייזון" ברמאללה למחקרי מדיניות, ניתחה הקבוצה את הזירה הפוליטית והבינלאומית בעת הזאת, אל מול הסכסוך, והבינו כי הדבר הנכון בעת הזאת הוא לשמר את ההיתכנות של פתרון שתי המדינות, אל מול כל המכשולים. זו הדרך היחידה לפתור את הסכסוך הזה מבלי לגלוש למציאות של מדינה אחת מסוכנת, לא דמוקרטית ואלימה. 

העיתונות הערבית בישראל מובילה בייצור סדר יום בכל הקשור לנושא הישראלי-פלסטיני. הסמינר הועיל בפרספקטיבה וברענון התקווה, גם למומחים שביניהם, עיתונאיות ועיתונאים וותיקים ומנוסים, חלקם אף כתבו ספרים שלמים על סוגיות בסכסוך הזה. אמנם חזינו בסמינר הזה גם בתמונה הפחות חיובית, ובסכנה הטמונה בשחיקה נוספת של הסטטוס-קוו בירושלים, אך גם חזינו בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות, וסיכמנו גם על דרכי פעולה משותפות, בהן נוכל לפעול יחד על מנת להעלות את הנושא בסדר היום. 

"ומה עם תקווה לפלסטינים?": מפגש פתיחה לקבוצת מנהיגות צעירה דתית, חרדית וחילונית

ביום ראשון, 27.11 קיימנו מפגש ראשון למחזור חדש בתוכנית הפיוס שלנו "ככה בונים עתיד" – עם מנהיגות צעירה מגוונת ומשפיעה, מהמגזרים הדתי, החרדי והחילוני. את המפגש פתחה סמנכ"לית היוזמה, תהילה ונגר, עם סקירה על יוזמת ז'נבה – הפתרונות המוצעים לסוגיות הליבה בסכסוך, ההיתכנות ליישום פתרון שתי המדינות (ספוילר: יש היתכנות בשטח, אבל בישראל אין היתכנות פוליטית) וכן על ההיסטוריה של הארגון ופתרון שתי המדינות לאורך השנים.

לאחר מכן, קיבלנו קצת פרספקטיבה מלדבר על האלטרנטיבה לפתרון הסככסוך – עימות מרתק בין עו"ד טליה ששון, מראשות היוזמה, לבין שרה העצני כהן, יו"ר ארגון הימין "ישראל שלי". כל אחת הציגה בעיקר את ראייתה על האינטרס הישראלי בסכסוך, ובשלב מסוים – לאחד המשתתפים קצת נמאס והוא קטע את הדיון: ״תגידו, מה הייתן אומרות לפלסטיני אם היה יושב כאן בחדר? מה עם תקווה וחזון גם בשבילו?". טליה ענתה: "שתחת הסכם ושתי מדינות, תהיה לו מדינה משלו, שיוכל בה לחיות בחופש ובביטחון". לשרה העצני כהן היתה תשובה אחרת: "אני לא חייבת לפלסטיני כלום". בזמן שהימין מציע איך לנהל את הסכסוך ולספח שטחים בעודנו זולגים לעבר מציאות של מדינה אחת מדממת (וכנראה גם לא דמוקרטית), אנחנו מציעים פתרון, פשרה הוגנת שמייצרת ניצחון הדדי. 

לבסוף, בדיוק כמה דקות אחרי השאלה על "הפלסטיני שבחדר", נכנס דובר פלסטיני לחדר. מדובר בצעיר הפעיל במחנה השלום הפלסטיני. הוא שיתף עם הקבוצה את סיפורו האישי וכמה תובנות פוליטיות על המצב כיום: על חוסר ההתקדמות המדינית, על היום-יום של הפלסטינים בגדה ועל דעת הקהל הפלסטינית שעדיין מעדיפה את פתרון שתי המדינות על כל אפשרות אחרת (כמו דעת הקהל הישראלית, אגב). נוסף על כך, הדגיש בפני המשתתפים את המחיר הכבד שמחנה השלום הפלסטיני משלם על היעדר ההתקדמות המדינית, וכיצד מעמד הרשות הפלסטינית ואבו מאזן מתערערים בקשר ישיר לכשלון תהליך השלום לאורך השנים, הטיקט איתו רצה הרשות הפלסטינית לאורך השנים – פתרון מדיני. המגמה הקיימת בדעת הקהל הפלסטינית היא תמיכה עולה במדינה אחת שוויונית מהירדן לים, אך זו לא מגמה אידיאולוגית, אלא תגובה למציאות הקיימת: הישראלים לא רוצים שתי מדינות? אין בעיה, אז שתהיה כאן מדינה אחת. בישראל כדאי שיבינו את זה טוב טוב. 

המשתתפים ימשיכו מכאן לתוכנית בת מספר מפגשים, לרבות סיורים בשטח, העמקת הידע על הסכסוך וגם – מפגש עם מנהיגות צעירה פלסטינית, כדי להכיר טוב יותר גם זה את זה. 

סיור לנשים מובילות בעוטף ירושלים: איך יראה פתרון שתי המדינות בשטח?

בשישי, 18.11.22 יצאנו לסיור בעוטף ירושלים יחד עם קבוצה מרשימה של 20 נשים ישראליות מובילות בתחומן, מתקשורת ואמנות, דרך אקדמיה וחינוך ועד החברה האזרחית והמגזר הציבורי. את הסיור הוביל אל"מ (במיל') שאול אריאלי, מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני ומראשי יוזמת ז'נבה. הסיור עבר בנקודות תצפית בסביבת ירושלים, כדי להבין את ההיתכנות הגיאוגרפית לפתרון שתי המדינות, להבין כיצד יראו סידורי הגבול והביטחון תחת הסכם ולהדגיש את המכשולים שעשויים לפגוע בהיתכנות הפתרון בעתיד.

במספר תחנות ראו המשתתפות במו עיניהן את ההיתכנות לקבוע גבול אמיתי לישראל. נכון לזמן הנוכחי, ועל אף הרחבת ההתנחלויות, ניתן לקיים טריטוריאלית את פתרון שתי המדינות עם חילופי שטחים, תוך סיפוח לישראל של למעלה מ-75% מהישראלים החיים מעבר לקו הירוק. עם זאת, כאשר ביקרנו בסמוך לאזורים המכונים E1 ו-E2, הבנו גם כי לא לעולם חוסן. תוכניות מסוכנות נועדו על מנת להרוס את הרצף הטריטוריאלי ההכרחי בין ערים פלסטיניות גדולות ומשמעותיות – בית לחם, רמאללה ומזרח ירושלים, ובכך להרחיק את פתרון שתי המדינות ולקרב מציאות מסוכנת של מדינה אחת. 

השאלה האמיתית היא, אם ההיתכנות בשטח עוד קיימת – מה ניתן לעשות עכשיו? בדיון, הבינו המשתתפות כי המחסום העיקרי הוא לא המצב בשטח, ולא המחסור בפרטנר בצד השני, אלא חוסר אמיתי בהיתכנות פוליטית לכניסה למשא-ומתן, בעיקר לאחר הבחירות. כדי ליצור את ההיתכנות הפוליטית הזו צריך שכמה שיותר נשים ואנשים ישמיעו בזירה הציבורית עמדות ועובדות בנושא המדיני וישקפו את המציאות בה אנו, בישראל, צריכים להכריע את עתידה של המדינה. 

הקבוצה יצאה לסיור במסגרת תוכנית ההעשרה המדינית למנהיגות נשית, במסגרתה המשתתפות יעשירו את הידע וארגז הכלים שלהן בנושא המדיני, על מנת להעביר את הידע והמידע החשובים הלאה בתוך מעגלי ההשפעה הרבים שלהן ובמטרה לייצר בדיוק את ההיתכנות הפוליטית לה אנו זקוקים. הנושא הטריטוריאלי והביטחוני לרוב נתפש כנושא "גברי" – המשתתפות בתוכנית כבר לא מסכימות עם ההנחה הזו, ומרגישות ביטחון רב לגבש עמדה ולפעול למענה. 

תדרוך לדיפלומטים בעקבות תוצאות הבחירות עם השר ניצן הורוביץ

בשלישי, 15.11, קיימנו תדרוך לדיפלומטים לכ-40 דיפלומטים מרחבי העולם, לרבות מדינות מרכזיות כמו ארה"ב, גרמניה, וסין, יחד עם נציגי האו"ם ומדינות נוספות מרחבי העולם. 

השר ניצן הורוביץ וסמנכ"לית היוזמה, תהילה ונגר, הובילו את התדרוך, אשר עסק במצב הפוליטי החדש בישראל בעקבות תוצאות הבחירות, ובעיקר באופן בו הוא עלול להשפיע על המצב המדיני, בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומדיניות הממשלה כלפי הפלסטינים וההתנחלויות. מלבד צעדים קונקרטיים אשר עלולה הממשלה העתידית לנקוט, אם תקום, המסר המרכזי בתדרוך היה מסר של שיתוף פעולה: כשבכנסת ייצוג מחנה השלום נמוך מאי פעם, העמקת הקשרים בין הקהילה הבינלאומית והחברה האזרחית הישראלית והפלסטינית חיונית כדי לשמור על היתכנות פתרון שתי המדינות, ולמנוע פעולות הרסניות בשטח.

אנו נמשיך להשמיע בכל כוחנו, ללא קשר להרכב הכנסת או הממשלה, את האלטרנטיבה: קול חזק וברור הקורא לשיח על פתרון הסכסוך, באמצעות פתרון שתי המדינות.

קראו עוד על פתרון שתי המדינות ומודל ההסכם של יוזמת ז'נבה שמדגים כיצד הוא אפשרי >>

כנס שגרירי ושגרירות ז'נבה מהחברה הערבית בישראל

ביום שישי, ה-11 בנובמבר, קיימנו כנס מיוחד בנצרת, בשיתוף קרן קונרד אדנאואר, לקבוצה של למעלה מ-30 דמויות מובילות ומשפיעות בחברה הערבית בישראל, שלוקחות ולוקחים חלק בתוכנית שגרירי ז'נבה, להכשרה בנושא המדיני. הכנס, בו דיברו העיתונאי המוערך ג'קי חורי ושיר נוסצקי, מנכ"לית ארגון "האם ראית את האופק לאחרונה?", כלל גם חלוקת תעודות למחזור אשר השלים את התוכנית, ושיח משותף על דרכי פעולה על מנת להרחיב את מעגלי השיח ולהפיץ את הקריאה למען תהליך מדיני ישראלי-פלסטיני, שבסופו הסכם. 

הרצאתו של ג'קי חורי, אשר פתחה את המפגש, עסקה בתמונת המצב לאחר מערכת הבחירות, באופן בו אנו מסתכלים מחד על הסכסוך, ועל האופן בו הממשלה המסתמנת עשויה להתנהל מולו, ומנגד על היכולת לשתף פעולה בדרך לפתרון הסכסוך. לאחר מכן, שיר נוסצקי התמקדה בדבריה בצורך בקידום שותפות ערבית-יהודית בתוך ישראל, גם בהקשר קידום פתרון מוסכם לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך גם על מנת לקיים חברה דמוקרטית מתפקדת עם עתיד משותף. 

בסיום הכנס, חולקו תעודות לבוגרי הקורס הראשונים, ונאמרו דברי ברכה לאלו אשר התחילו את התוכנית. שגרירי ושגרירות ז'נבה, נשים ואנשים מובילים בתחומם מרחבי החברה הערבית, רוכשים כלים מדיניים בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני וידע חשוב, על מנת להגדיל את מעורבותם, בסופו של דבר, גם בזירה הציבורית, כמו גם בזירה התקשורתית ובשיח הציבורי, ולקדם דרך כך את המסר הקורא לפתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי פלסטיני.

סמינר לעיתונאים מהתקשורת הערבית בישראל

בשישי, ה-4.11, נפגשנו עם כ-30 עיתונאיות ועיתונאים מובילים ממגוון כלי התקשורת בשפה הערבית בישראל, מעיתונים, אתרי חדשות, תחנות רדיו וטלוויזיה. הסמינר היווה המפגש השני בתוכנית מיוחדת להעשרה מדינית לקבוצה הזו. 

את המפגש פתח נידאל פוקהא, מנכ"ל יוזמת ז'נבה הפלסטינית (PPC), אשר סקר בפני המשתתפות והמשתתפים את עשיית הארגון ומחנה השלום הפלסטיני בעת הזו, את הפוליטיקה הפלסטינית, ועודד את הקבוצה לפעול ולסקר את הנושא, על מנת להגדיל את החשיפה הציבורית לצורך בהסכם ופתרון לסכסוך. 

בהמשך, שוחחה הקבוצה עם יו"ר יוזמת ז'נבה, השר לשעבר יוסי ביילין, אשר דיבר על קידום השלום לאור תוצאות הבחירות. בדבריו, חשף ביילין גם סיפור מעניין שלא סופר קודם לכן, על הפעם הראשונה בה שמע את שמו של איתמר בן גביר, ככל הנראה השר לעתיד. ניתן לצפות בסרטון מדבריו כאן. 

המשתתפות והמשתתפים מחויבים לדבר על הסכסוך, מתוך הבנת המציאות ובעיקר הצורך לשנותה. דווקא כעת, דרושה פעולה משותפת על מנת לקדם את הנושא בשיח הציבורי ואנו יחד מחויבים לטובת מטרה זו. 

סדנת הכשרה מדינית לדור העתיד בתחום הפוליטי והחברתי בישראל

ביום שישי ה-21.10 קיימנו מפגש שני במסגרת תוכנית ההכשרה הייחודית לצעירים מובילים בתחום הפוליטי והחברתי, מייעוץ תקשורתי ופרלמנטרי ומהחברה האזרחית, מכל הקשת הפוליטית. 

המפגש התמקד בסדנת משא ומתן של המגשרת עו"ד תמר ברק, במסגרתו הנחילה למשתתפות והמשתתפים כלים מעשיים לניהול משא ומתן, את התיאוריות המרכזיות בניהול תהליך המשא-ומתן וכן עסקו בסימולציה, שנועדה לשפשף את היכולות של אלו, שללא ספק מוצאים עצמם ועצמן מידיי יום בתהליך משא-ומתן, כי כזה נמצא בחיינו באופן כמעט יום יומי. אך לא רק זאת: משתתפים אלו, צעירים ומבטיחים בעולם הפוליטי, עוד עשויים בהחלט למצוא עצמם ועצמן יושבים.ות בשולחנות המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, ועל כן חשוב כי ירכשו את הכלים לנהל מו"מ בהצלחה. במסגרת הסדנה, התמקדו גם בהיסטוריה של המשאים ומתנים בין ישראל לפלסטינים, ניסו להעמיק בסיבות לכך שלא הצליחו הצדדים להגיע להסכם עד היום, ובעיקר הובהרה הנקודה כי לא התקיימו מספיק משאים ומתנים כאלו עד היום, כדי לוותר כבר בשלב זה.

תוכן הסדנה השתלב היטב עם החלק האחרון לאותו היום, הרצאה של פלסטיני מחברון שהוא דמות משמעותית בחברה האזרחית הפלסטינית, שסקר בפניהם את המתרחש בפוליטיקה הפלסטינית וברחוב הפלסטיני בעת הזו. בדבריו, נגע בדיוק בנקודה איתה סיימה עו"ד תמר ברק – יש פרטנר פלסטיני. גם אם הוא לא הפרטנר האידיאלי, לפי אמת מידה של אדם זה או אחר, הוא פרטנר אשר ישראל מקיימת איתו הלכה למעשה משא ומתן מתמיד, מידיי יום, על מגוון נושאים: כלכליים, ביטחוניים, הומניטריים, אך רק לא על נושא אחד – המדיני, זה החשוב באמת לדבר עליו. ברחוב הפלסטיני, תיאר בדבריו תחושה של ייאוש גדול מאוד מהמצב הפוליטי ומחוסר התקווה לעתיד טוב יותר, אך הזכיר מנגד, את העלייה שנרשמה לאחרונה בתמיכה הפלסטינית בפתרון שתי המדינות, בין היתר בעקבות נאום רה"מ לפיד באו"ם. את דבריו סיכם בכך שעכשיו על כולנו לפעול כדי לייצר תקווה מחודשת, לחזור ולדבר על כך עם כל מי שסביבנו, כדי לפעול יחדיו למען פתרון הסכסוך ובניית עתיד טוב יותר עבורנו ועבור ילדינו. 

מתוך סדנת המשא ומתן בהנחיית עו"ד תמר ברק

נושאות את דגל השלום: סדנת הכשרה מדינית במו"מ למנהיגות נשית מובילה

בשישי האחרון, 30.9, נפגשנו עם 20 נשים מהמובילות בישראל בתחומן, מתחומי עשייה חברתית, פוליטית, עסקית ותרבותית, במסגרת תוכנית ההעשרה למנהיגות נשית מובילה, במטרה ללמוד ולהכשיר אותן בניהול משא ומתן ובכלים מדיניים, בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זאת, מכיוון ואנו רואות ורואים מציאות בה נשים כמעט ואינן מיוצגות בתהליכי שלום ומשא ומתן, על אף שמחקרים שונים מוכיחים כי ייצוג של 51% מאוכלוסיית העולם, מלבד שהוא אמור להיות טריוויאלי, גם משפיע לטובה גם על הסיכוי שתהליכים אלו יצליחו ועל איכות ההסכמים שיוצאת מתוכם. 

פתחנו בסדנת משא ומתן עם המגשרת עו"ד תמר ברק, על מנת ללמוד ראשית כל על הגישות השונות למשא ומתן בכלל, ומשא ומתן מדיני בפרט. בראי מגדרי, דיברנו על הערך המוסף שנשים מביאות עמן לשולחן המשא ומתן, על הרגישות והתפיסה הפרגמטית. בהמשך, שברנו יחד כמה מיתוסים לגבי האופן בו אנו תופסות משא ומתן מדיני. למשל, הבנו כי המיתוס "אין פרטנר" הוא שטות גמורה: גם אם את לא מחבבת את הפרטנר שלך, הוא עדיין הפרטנר שלך. מבחינת כלים, עסקנו במקרי בוחן מסכסוכים אחרים בעולם, למדנו לזהות אינטרסים של האדם או הקבוצה הניצבים מולנו וכיצד לייצר תקשורת מקרבת בינינו לבין מי שחושבים אחרת מאיתנו, בכדי לקדם את המו"מ.

לאחר הסדנה, שוחחה הקבוצה עם גדי בלטיאנסקי, מנכ"ל יוזמת ז'נבה, על הלקחים משולחן המשא ומתן בשנים עברו. גדי שיתף בכמה אנקדוטות מרתקות מהתהליכים המדיניים בהם היה שותף, חלק את משנתו לגבי תפקידה של החברה האזרחית וביצירת תהליכים חברתיים לשינוי מדיני, וכן התנצל, כי היו רק שני משאים ומתנים רציניים ואמיתיים בין ישראל לפלסטינים שאפשר לספר עליהם. עכשיו עלינו לפעול כדי להביא את המשא ומתן הבא, זה שגם יסתיים בהסכם. 

משתתפות התוכנית ימשיכו מכאן ליזום יחד איתנו ואחת עם השנייה פעולות ושיתופי פעולה על מנת להעלות את הנושא המדיני על נס, במטרה להרחיב את מעגלי השיח, לקדם דרישה אזרחית רחבה להסכם ולפעול להרחבת המעורבות והייצוג הנשיים בתוך תהליכים אלו. 

המטרה המשותפת: העשרה מדינית לעיתונאיות ועיתונאים מכלי תקשורת בשפה הערבית

ביום שישי, 30.9.22, התכנסנו בנצרת למפגש ראשון בתוכנית העשרה מדינית לעיתונאיות ועיתונאים בולטים ובכירים מכלי תקשורת בשפה הערבית בישראל. אנו ביוזמת ז'נבה מאמינים בכוחה של התקשורת המשפיע על דעת הקהל והשיח הציבורי. תוכניות כמו זו נועדו על מנת לתת את הכלים לעיתונאיות ועיתונאים מובילים, להביא את המציאות באופן האיכותי ביותר לקהל הקוראים, המאזינים והצופים שלהם, גם בפריזמה המדינית, הקשורה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. המשתתפים והמשתתפות, מגיעים מכלי התקשורת הבולטים ביותר בחברה הערבית, מערוצי הטלוויזיה, תחנות הרדיו הגדולות, העיתונים היומיים ועד לאתרי החדשות המובילים. 

את המפגש פתחה עו"ד טליה ששון, מראשות יוזמת ז'נבה, בשיחה על המצב כיום בסכסוך הישראלי-פלסטיני, הרקע המשפטי וההיסטורי לו ובעיקר סקרה את פתרון שתי המדינות ומודל ההסכם של יוזמת ז'נבה, יחד עם פעילות הארגון בקרב הציבור בשני העמים, על מנת להכשיר מציאות של משא ומתן והגעה להסכם. הרחיבה טליה כאשר דיברה על חובת קידום המטרה המשותפת שלנו, השלום, בקרב החברה הערבית. בהקשר זה, צפו בתשובתה של טליה לשאלה של אחד מהעיתונאים בקהל, לגבי אדישות החברה הערבית בהקשר פתרון הסכסוך:

לאחר מכן, שוחחה הקבוצה עם שני עיתונאים בכירים במיוחד, פלסטינים משני צידי הקו הירוק, במטרה לדבר על מה ניתן לעשות: על האופן בו הם, כעיתונאיות ועיתונאים, יכולים להשפיע על המציאות, לקדם מאבקים ולהוציא את הציבור מהאדישות. לאחר שסקרו את המצב הקשה בו נמצאת התקשורת הפלסטינית מאז הריגתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה, התסיסה המשמעותית בשטח והצורך להביא מציאות מורכבת מאוד לצופים, למאזינים ולקוראים, דיברו יחד על דרכים בהן יוכלו להשמיע קול ברור וצלול ולהשתמש בכוח העט או המיקרופון, כדי להוביל שינוי אמיתי. כעת, תמשיך הקבוצה להעשיר את הידע לגבי פתרון הסכסוך, במטרה ליצור שיתופי פעולה ותכנים שיניעו שיח ציבורי נרחב על הסכסוך והצורך בפתרונו, כדי ללחוץ על המנהיגים לשפר את מציאות החיים של כולנו.

מחזור חדש לתוכנית ההעשרה למנהיגות צעירה נשית

ברביעי האחרון, 14.9, קיימנו מפגש פתיחה למחזור חדש של תוכנית ההעשרה המדינית למנהיגות צעירה נשית שלנו, עם דמויות משמעותיות ומשפיעות מהעולמות החברתיים, הפוליטיים והאקדמיים.

את המפגש פתחה תא"ל (במיל') ישראלה אורון, מראשות יוזמת ז'נבה, אשר סקרה את סוגיות הליבה השונות שבסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואת הפתרון המוצע לכל אחת מהן במודל ההסכם של יוזמת ז'נבה. בשיח פתוח על כל הנקודות הכואבות, הראתה ישראלה כיצד ניתן לגשת לפתרון לסוגיית הביטחון, ההתנחלויות, האסירים, הפליטים, המקומות הקדושים וירושלים, באופן ששומר על האינטרסים של ישראל מחד, אך מנגד כן מאפשר את פתרון הסכסוך גם עבור הפלסטינים. 

בהמשך, דיברה שרי אהרוני על הטעמת חשיבה מגדרית בתהליכי שלום. בכל הסכמי השלום והתהליכים המדיניים עד היום לא היו מעורבות כמעט נשים, 51% מהאוכלוסייה. מעורבות נשים בתהליכי שלום בפרט ותהליכים מדיניים בכלל הוכחה להיות כזו שמעלה את סיכויי הצלחתם. שרי הרחיבה גם על האופן שבו ההסכמים צריכים לתת מענה גם לצרכים מגדריים, כחלק מפתרון כולל לסכסוך, בשל הצרכים הייחודיים של נשים אשר סובלות מהסכסוך לעתים יותר מאשר גברים, בשני הצדדים. 

לבסוף, פגשה הקבוצה יזמת חברתית פלסטינית ממזרח ירושלים, אשר סיפרה את סיפורה האישי, שפכה אור על המתרחש במזרח ירושלים ושיתפה בהלך הרוח ברחוב הפלסטיני בימים האלו. המצב המתוח מחלחל לכל בית פלסטיני, וכדי שכולנו נוכל לחיות כאן בשלום, צריך להמשיך לדבר, ישראליות ופלסטיניות, גם בציר האנושי וגם בציר המדיני, כדי להבטיח את האפשרות לעתיד טוב יותר ותקווה שאחד כזה יגיע במהרה. 

בהמשך, תצא קבוצת המנהיגות הנשית הצעירה לסיור בשטח ותפגוש פלסטיניות מהגדה, כדי לעבוד במשותף לטובת עתיד משותף. 

שלום – הדור הבא: כנס הצעירים של יוזמת ז'נבה, בהשתתפות ציפי לבני

ב-8 בספטמבר קיימנו כנס מיוחד לבוגרי תוכניות הפיוס וההעשרה המדינית למנהיגות צעירה, בבית ציוני אמריקה בתל אביב. מטרת הכנס היא להתכנס למעין "האקתון" של שלום, ושבוגרי התוכניות שלנו, לאחר שלמדו והבינו את שורשי הסכסוך, פגשו פלסטינים ורכשו סט כלים מדיני לפתרונו, יוכלו ליזום יחד, באמצעות שיח בשולחנות עגולים בנושאים שונים, את הרעיונות והמיזמים המעשיים שיוכלו לקרב אותנו לשלום ולפיוס אמיתיים. 

הכנס נפתח בפאנל של שלוש דמויות מובילות מהחברה האזרחית, לדיון פתוח במשימה שהוגדרה למשתתפי הכנס, באתגרים השונים שבהגעה לפתרון מדיני לסכסוך והתובנות שחשוב שנזכור כשאנו ניגשים למשימת הפיוס הכה-חשובה. בין היתר, העביר ערן ניסן, מנכ"ל ארגון מחזקים, הרצאה חשובה על כל מה שצריך לדעת על יוזמות אזרחיות בעולם הדיגיטל, ובכך נסך השראה ליצירתיות לקראת השולחנות העגולים. 

כדי לקבל השראה אמיתית מתוך הניסיון של מי שהיה שם, בשולחנות המשא ומתן בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, שוחחנו עם ציפי לבני, לשעבר המשנה לרה"מ, שרת החוץ ושרת המשפטים. לבני סיפרה מדוע היא מאמינה כי פתרון שתי המדינות הוא האפשרות היחידה של ישראל לקיים את חזונה ולהיות מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, העשירה אותנו בסיפורים מתוך המשאים ומתנים שלקחה בהם חלק ובעיקר הזכירה למשתתפים בחדר עד כמה חשובה המטרה שלשמה התכנסנו. תוכלו לצפות בקטע מתוך דבריה של לבני, בו היא מספרת על תשובת הפלסטינים במשא ומתן, לכך שילדיהם לא לומדים להכיר במדינת ישראל. 

לבסוף, התכנסו עשרות המשתתפים במספר שולחנות עגולים, על מנת לדון ביוזמות מעשיות לקידום בתחומים שונים: חיבור בין אקלים לשלום, שיתופי פעולה כלכליים, פיוס בין צעירות וצעירים משני הצדדים, שינוי השיח ברשתות, חיבור קהלים חדשים בחברה הישראלית למאבק על שלום ופיוס ועוד. במהלך החודש הקרוב, ימשיכו לעבוד יחד על הרעיונות שגיבשו, ואנו ביוזמת ז'נבה נסייע לרעיון או הרעיונות הטובים ביותר לבוא לכדי מימוש. 

מפגש וסיור במזרח ירושלים עם 32 נשים ישראליות מובילות בתחומן

צריך לדבר על עזה, גם כשאין רקטות: מפגש עם מנהיגות ציבורית ומקומית

ב-26.7 נפגשנו עם דמויות מובילות מהשדה הפוליטי, הארצי והמקומי, מהמגזר החברתי ומהתקשורת, כדי לדון עם מומחים בנושא עזה, כולל בכיר פלסטיני המתגורר ברצועה, בצעדים הנדרשים כעת. 

בסקירה של נועה שוסטרמן, חוקרת בכירה ב-INSS, העמקנו בנתונים כלכליים והומניטריים חשובים הקשורים ברצועה: אבטלת צעירים, מספר השעות המועט היומי שיש בהן חשמל, משבר המים המתוקים וזיהומם. המצב כיום ברצועת עזה אינו בר קיימא. רמות האבטלה הגבוהות והמצב ההומניטרי המחפיר לא מאפשרים שקט ארוך טווח.

כבר אחרי ההתנתקות דיברו על אלפי עובדים שיכנסו כל יום מעזה לישראל, אבל גורמים פוליטיים וביטחוניים (מסוימים) לא רצו בכך. היום, בהישג של ממשלת בנט-לפיד, כבר 15,000 עובדים מרצועת עזה נכנסים מידי יום לישראל. ברמה המדינית, ישראל, מצד אחד, לא מדברת עם החמאס, אך מצד שני כל ניסיון להקל על אזרחים עזתיים, נתקל בצורך לעבוד עם חמאס, הריבון בפועל שם. פיוס פנים-פלסטיני, עליו כבר דובר בעבר אך נטען כי ישראל הכשילה אותו, כלל הכרה של חמאס בהסכמים הקודמים של הרשות הפלסטינית עם ישראל, הכרה בישראל כמדינה והפסקת הטרור. נועה שוסטרמן טוענת כי האינטרס העיקרי של ישראל הוא תמיכה בפיוס פנים פלסטיני, וכניסת הרשות למעורבות בעזה.

הטענה הזו מתחברת בדיוק לאג'נדה המדינית, אותה פירטו גדי בלטיאנסקי, מנכ"ל יוזמת ז'נבה והבכיר העזתי אשר השתתף בכנס: פתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה לא רק לפתור את הסכסוך, אלא גם לפתור את בעיית עזה. כדי להתחיל לעבוד מחדש לפתרון סוגיות מהותיות בתוך הסכסוך הזה, יש לקדם ולתמוך גם במאמצים ליצירת פיוס פנים-פלסטיני והנהגה אחידה בגדה ובעזה. הבעיה הפלסטינית היא בעיה לאומית – מחוות כלכליות פשוט לא יספיקו. 

ישראל מצידה, שרוצה לפרז את רצועת עזה בתמורה למחוות אלו ואחרות, צריכה להיזכר שהדרך היחידה לפרז את חמאס ברצועה היא להגיע לפתרון הסכסוך. חמאס יקבל על עצמו הסכם שיושג, ובוודאי שיעבור במשאל עם בקרב כל העם הפלסטיני, וכחלק ממנו יאלץ לעמוד בפירוק מנשקו. מנגד, בפן הכלכלי, החיבור שיווצר בין הגדה לרצועה יאפשר לכלכלה הפלסטינית כולה לצמוח במסגרת מדינה עצמאית.

אין ספק שכיום, בימים רגועים מול רצועת עזה, וכשללא ספק חלה התקדמות מצידה של ישראל במובן הכלכלי והאזרחי, זה הזמן ליזום גם מהלך מדיני, שיחזק את המתונים התומכים בפתרון הסכסוך. 

המציאות שצריך לראות (ולשנות): סמינר וסיור בבית לחם לעיתונאים.ות ומנהיגות מקומית

בוחרים לשבת יחד: סמינר משותף למנהיגות צעירה ישראלית ופלסטינית

סמינר מדיני למנהיגות צעירות

בימים חמישי ושישי, 14-15.7, קיימנו סמינר בנצרת למנהיגות צעירה נשית, כ-20 צעירות מכל רחבי הארץ המובילות עשייה פוליטית וחברתית. זאת, כחלק מפרויקט הפיוס והמשא ומתן למנהיגות צעירה. 

בשיחה עם סמנכ"לית יוזמת ז'נבה, תהילה ונגר, קיבלו המשתתפות סקירה על פתרון שתי המדינות, משאים ומתנים קודמים, וכיצד יוזמת ז'נבה מציגה מודל רלוונטי להסכם קבע גם כיום. מודל זה, מוסכם גם על הצד הפלסטיני.

רחל מדפיס בן דור דיברה עם הקבוצה על האופן בו הפכה תנועת "4 אמהות" מחאה "ביטחונית" ליציאה מלבנון, למחאה עם ערכים משפחתיים וחברתים. זאת, באמצעות שילוב של טרמינולוגיה ביטחונית עם מסרים כנים ורגשיים, כמו "להחזיר את הבנים". שיח ביטחוני הוא לא מועדון גברי סגור. 

נורית חג'אג', מומחית להטמעת חשיבה מגדרית, דיברה עם הקבוצה על שילובן של מי שמודרות כדרך קבע מהשיח המדיני, נשים ו-ודאי כאלו המייצגות מגוון אתני וחברתי. בדרך כלל בשולחנות המשא ומתן יושבים בעיקר גנרלים, גברים ואשכנזים. דיברנו על כיצד נוכל לשנות את זה.

לבסוף, שוחחה הקבוצה גם עם אשת עסקים פלסטינית מובילה ממזרח ירושלים, אשר שיתפה את הקבוצה במציאות החיים של נשים במזרח ירושלים ועל תקרות הזכוכית (והדרך לפרוץ אותן) של נשים פלסטיניות במציאות של סכסוך.

יש צורך להגביר את הדיאלוג בין נשים צעירות משני הצדדים. את זה בדיוק נעשה עם הקבוצה הזו, בשבועות הקרובים. 

מפגש דיאלוג: מנהיגות נשית ישראלית ופלסטינית

ביום שישי, 15.7.22, התכנסנו למפגש דיאלוג משותף, עם 40 נשים מישראל ומהגדה המערבית, במסגרת פרויקט המנהיגות הנשי שלנו, ביוזמת ז'נבה. הנשים, מהמובילות בתחומן משני הצדדים – פוליטיקאיות, נשות חברה אזרחית, עסקים, ובכלל – קולות חשובים ובולטים מהחברות הישראלית והפלסטינית. באותו הזמן בדיוק, התכנס ביקור הנשיא ביידן בישראל ובגדה לסיום – ביקור אשר כלל אמנם הצהרות מדיניות חשובות, אבל עודף מובהק בגברים בחליפות. הנה מעט קונטרה. 

פתחנו בסבב היכרות רחב בין עשרות הנשים בחדר – כל אחת סיפרה מה המניעים שלה להגיע לדיאלוג משותף. נראה כי עיקר הסיבות שמעודדות את הנשים המובילות (והעסוקות) הללו לפנות מזמנן, היא הדאגה – הדאגה לעתיד שלהן, של הילדים ואפילו של הנכדים, וגם התסכול מהעובדה שבציר המדיני המצב דומם, אין אופק אמיתי לשלום, ואם אנחנו לא ניקח לידינו את מה שביכולתנו לשנות, אולי הדברים ימשיכו כפי שהם גם לשנים קדימה, עד שיגיע "הפיצוץ". 

בתום סבב ההיכרות, שוחחה עם הקבוצה המשותפת חברת ועדת החוץ והביטחון, חה"כ אמילי מואטי, ממפלגת העבודה. השיחה, עסקה בעיקר בצורך לחזור לדרך המדינית, ליוזמה מדינית. אמילי שיתפה מחוויותיה בעניין בשנה האחרונה, ובעיקר הרחיבה על מדוע, גם לדעתה, אין פתרון אחר מלבד פתרון שתי המדינות, המשרת את הצרכים והאינטרסים של שני העמים כאן בצורה כזו.

לאחר מכן, שוחחה הקבוצה עם דוברת פלסטינית בכירה ברשות הפלסטינית, אשר סקרה את מצב הנשים הפלסטיניות לאור הסכסוך ואת הדרכים לשילוב נשים בתהליכי המו"מ והשלום. מצד אחד, אין דרך אחרת להפסיק את הסבל של נשים משני הצדדים מהסכסוך מלבד לפתור אותו דרך הסכם שתי מדינות, אך תקרת זכוכית מוצבת בשני הצדדים לגבי מקומן של נשים בלב התהליכים הללו. 

לבסוף, בשולחנות עגולים, ניסינו לתמצת יחד את סך התובנות והמחשבות של כל אחת לכדי שיח פורה ויוזמות אישיות וקבוצתיות. הנשים המובילות בחדר הזה ימשיכו מכאן להרחיב את מעגלי השיח לסביבה הקרובה והרחוקה שלהן, המקצועית והאישית, לחדד יחד את המסרים על הצורך בפתרון מדיני מוסכם ולהפיצם. אך, בעיקר, לייצר רשת דיאלוג רחבה של נשים ישראליות ופלסטיניות מובילות, שתנסה לשנות את מה שגברים בחליפות לא מצליחים לעשות כבר שנים, לעשות את ההבדל.

בוחרים לדבר על הסכסוך: סיור עם עיתונאים/ות במזרח ירושלים

מפגש פתיחה: מנהיגות צעירה דתית וחרדית

בשישי האחרון, 17.6.22, נפגשנו יחד עם מנהיגות צעירה דתית וחרדית למפגש פתיחה במחזור ייחודי בפרויקט הפיוס למנהיגות הצעירה שלנו.

פתחנו בשיחה עם הרב נפתלי רוטנברג, רב היישוב הר אדר ועמית מחקר במכון וון ליר, על אחת הסוגיות הרגישות בסכסוך, שכן היא בעלת ערך דתי לשני העמים – סוגיית הר הבית. גם כיום, על אף שיאים חדשים בעליית יהודים להר הבית בעת האחרונה, ישנו איסור הלכתי לעלות להר הבית בקרב רוב הקהילות הדתיות היהודיות. כדי להעמיק בכך, עסקנו במשמעות של הר הבית ביהדות, בגישות השונות כלפיו מבחינה הלכתית ובין-דתית, וכן בכיצד אלו מתחברות עם המציאות המשפטית וזו שבשטח. 

לאחר מכן, ניהלנו שיחה על פיוס ויישוב סכסוכים בראי היהדות, בגישת "רב הדומה על השונה". חשבנו ותיארנו יחדיו, כיצד ניתן לייצר דיאלוג בין-דתי, יהודי ומוסלמי, המבוסס על ערכים משותפים, אשר יוכל לייצר התקדמות משמעותית בדרך להסכם מדיני. כמו כן, דיברנו על מקומו של שיח פיוס ושיח מדיני בתוך הקהילה הדתית – העלאנו דרכים בהן נוכל, יחד עם המשתתפות והמשתתפים, לקדם את נושא השלום והפיוס בתוך קהילות דתיות מזרמים שונים. 

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. אנחנו לא מפסיקים.

כדי שהמנהיגים יחזרו לדבר, מתחילים עם דור העתיד: מפגש פתיחה בתוכנית הפיוס והמו"מ

ביום שלישי, 7.6.2022, פתחנו מחזור חדש של תוכנית הפיוס והמשא ומתן למנהיגות צעירה ישראלית עם 20 צעירות וצעירים מובילים ומבטיחים מכל הארץ ומכל הרקעים. בתוכנית, ירכשו המשתתפים ידע מעמיק על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל השכנים שלהם וכלים פרקטיים להובלת תהליכים משני-מציאות, לעבר פיוס אמיתי. 

את המפגש פתח אביב סגרון, דובר יוזמת ז'נבה, שסקר בפני המשתתפים את דעת הקהל הישראלית והפלסטינית כלפי הסכסוך ופתרון שתי המדינות. גם כיום, פתרון שתי המדינות הוא המועדף על ידי דעת הקהל הישראלית והפלסטינית, לעומת כל פתרון אחר. גם כאשר בקרב צעירים פלסטינים עולה התמיכה במדינה אחת (מתוך חוסר אמונה שהישראלים רוצים כיום שתי מדינות, והשאיפה לשוויון), עדיין פתרון שתי המדינות נותר היחיד שהוא פשרה הוגנת לשני הצדדים וכזו שמבטיחה ביטחון והכרה הדדית. מודל ההסכם של יוזמת ז'נבה, עליו ההנהגה הפלסטינית מברכת עד היום, הוא ההוכחה שיש פתרון טוב ואפשרי. רק צריך לחזור לדבר. בסקרים השונים, ראינו שהישראלים והפלסטינים רוצים שהמנהיגים יחזרו לשיח, אך רק רה"מ הנוכחי מצהיר כי אינו מוכן אפילו לפגוש את יו"ר הרשות הפלסטינית. כשמדברים על פתרון שתי המדינות, אל לנו רק לעסוק במתכון ובמרכיבים השונים של הפתרון, אלא לראות את התוצר הסופי כיעד האמיתי: מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ויציבה, החיה בשלום לצד שכנתה, מדינת פלסטין הדמוקרטית והמפורזת בשלום. 

לאחר מכן, פגשה הקבוצה את תא"ל (במיל') ישראלה אורון, ממייסדות יוזמת ז'נבה וס' ראש המל"ל לשעבר, אשר העמיקה עם הקבוצה בסוגיות הליבה השונות בסכסוך. למה פתרון שתי המדינות מייצר מצב ביטחוני טוב יותר משיש כיום? כי לישראל יהיה גבול אמיתי, ברור ומוסכם, סידורי ביטחון מקיפים, חילופי שטחים המאפשרים לעיקר הישראלים מעבר לקו הירוק להישאר בבתיהם (ויסופחו לישראל). האינטרס הביטחוני של מדינת ישראל הוא הסכם, אך גם דמוגרפית – אם ישראל רוצה להישאר מדינה בעלת רוב יהודי ודמוקרטיה, יש רק פתרון אחד אפשרי. 

לסיכום היום, דיבר עם הקבוצה אבראהים דלאלשה, מנהל מכון 'הורייזון' הפלסטיני למחקרי מדיניות ברמאללה ויועץ בכיר לשעבר לקונסול האמריקאי לירושלים. אבראהים הפיח בקבוצה תקווה והשראה, לקראת המשך התוכנית בה יסיירו בשטח ויפגשו עם מנהיגות צעירה פלסטינית:

תהליך השלום אפשרי, אך הוא דורש סבלנות. גם בסכסוכים בעולם לקח זמן עד לאיחוי הפצעים שבין העמים, אך כדי לעשות זאת דרוש הסכם ופתרון מדיני תחילה. פתרון שתי המדינות הוא הנכון והצודק לשני הצדדים ותומך בו רוב פלסטיני. עם זאת יותר ויותר צעירים פלסטינים תומכים במדינה אחת שוויונית כי הם רוצים שוויון וחירות, ופשוט לא מאמינים שישראל רוצה יותר להגיע להסכם. העם הפלסטיני הוא פרטנר לשלום. שיח הפיוס ביניכם, צעירים ישראלים, לפלסטינים, הוא קריטי כדי שהמנהיגים יוכלו גם הם לחזור ולדבר. במצב בו ישראלים פוגשים פלסטינים רק כאשר עובדים בישראל או בעת השירות הצבאי, ופלסטינים פוגשים רק מתנחלים וחיילים מהצד הישראלי – מה שאתם עושים כאן הוא הדרך לבנות שלום אמיתי. 

בהמשך, הקבוצה תקיים שולחן עגול עם צעירים פלסטינים ממזרח ירושלים ותחזק את היכרותה עם המציאות בשטח. מתחילים לשנות. 

אף צד לא הולך לשום מקום: סמינר למנהיגות פלסטינית מישראל ומהגדה

כשאנחנו מדמיינות ומדמיינים יחד עתיד משותף בארץ הזאת, ברור לנו שאף אחד מהצדדים בסכסוך הזה לא הולך לשום מקום.
בסוף השבוע האחרון, 3-4.6, נפגשו דמויות מובילות מהחברה הערבית בישראל לסמינר, במסגרת תוכנית "שגרירי ז'נבה", יחד עם פלסטיניות ופלסטינים מהגדה, כדי להעמיק את ההיכרות והשיח על הסכסוך, ולבנות יחד פרויקטים חדשים ועצמאיים שיקדמו פיוס ישראלי – פלסטיני לטובת השלום וסיום הסכסוך.

הסמינר נפתח עם הרצאה של שרה לשעבר ברשות הפלסטינית, איתה שוחחו על המצב במזרח ירושלים, על מעמד התושבות של הפלסטינים ממזרח העיר בישראל, על המורכבויות החברתיות והפוליטיות ועל כיצד ניתן יהיה ליישם את פתרון שתי המדינות בירושלים, במסגרת עיר מאוחדת או שתי ערי בירה נפרדות. בהמשך דיבר נידאל פוקהא, מנכ"ל קואליציית השלום הפלסטינית (יוזמת ז'נבה), עמו שוחחו על הלקחים שיש ללמוד בצד הישראלי והפלסטיני מהמשאים והמתנים בעבר. היו פערים, אך בחלק מהמקרים הצדדים היו קרובים להגיע להסכם, אך נסיבות פוליטיות פנימיות מנעו את המשך המשא ומתן. לפני שמרימים ידיים, יש לחזור למשא ומתן תוך הבנה וקבלה של העקרונות הברורים מאליהם שעל בסיסם יהיה הסכם בין שני הצדדים.

לאחר מכן, הקבוצה פגשה את חליל שיקאקי, הסוקר הפלסטיני הבכיר, לשיחה על דעת הקהל כלפי הסכסוך הישראלי פלסטיני. פתרון שתי המדינות הוא עדיין המועדף ביותר על הציבור בשני הצדדים, אך המגמה של תמיכה במדינה אחת בה יהיו זכויות שוות לישראלים ולפלסטינים גוברת בקרב צעירים פלסטינים, אשר רוצים שוויון וחירות. זו מגמה שחשוב שבצד הישראלי יכירו, ויפעלו בהתאם על מנת להחזיר את פתרון שתי המדינות לשיח הציבורי, ובעיקר לשיח המדיני עם הרשות הפלסטינית.

בפאנל עם עיתונאים פלסטינים מישראל ומהגדה, שוחחה הקבוצה על החשיבות של התקשורת בסכסוך, השפעתה על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות. מתוך הקבוצה של הפלסטינים אזרחי ישראל ב"שגרירי ז'נבה", יפעלו כעת דמויות מובילות מתוכה על מנת להוביל שיח מדיני חדש בתקשורת ובחברה בישראל.  לסיום הסמינר, עסקה הקבוצה בייזום פרויקטים אישיים וקבוצתיים עצמאיים, שבמסגרתם יוכלו לקדם שיח של פיוס ושלום בישראל ולהחזיר את הנושא המדיני לשיח.

"שגרירי ז'נבה" לא נכנעים לניסיון של חלק מהפוליטיקאים לתייג אותם כ"פחות נאמנים" או כלא שייכים. הם יודעים ויודעות עד כמה משמעותי מקומם בדרך לשלום בין העם שלהם, הפלסטיני, למדינה שלהם, ישראל.

הכח של השלטון המקומי: סמינר למנהיגות מוניצפלית

מסיקור לעיצוב המציאות: סמינר העשרה מדינית לעיתונאים.ות

ב-31.5 קיימנו סמינר לעיתונאים.ות מכלי התקשורת המרכזיים, בהם: 11, 12, 13, ידיעות אחרונות, וואלה, הארץ ועוד. הסמינר הוא מפגש ראשון כחלק מתוכנית העשרה מדינית, בה המשתתפים ישמעו קולות פלסטינים, יסיירו בשטח, יפגשו פלסטינים ברמאללה ויקיימו דיוני עומק עם מומחים.ות משני הצדדים, על הקשר בין דיווח על המציאות ועיצובה. 

המפגש נפתח בשיחה עם מנכ"ל יוזמת ז'נבה גדי בלטיאנסקי, בה הדגיש בפני העיתונאים את האחריות של התקשורת לפרק את המיתוסים השקריים שהתקבעו בשיח הציבורי, סקר בפניהם את פתרון שתי המדינות והסכם ז'נבה, וענה על השאלה "למה עדיין אין שלום?" (רמז – לא כי אין פתרון).

המשכנו בפגישה עם עיתונאי פלסטיני בכיר שהגיע אלינו במיוחד מהגדה. במפגש עמו, הוא סיפר לקולגות שלו בצד הישראלי על מותה של שירין אבו עקאלה, על תמיכתה בפתרון מדיני לסכסוך, על האופן בו הסכסוך משפיע על חייהם של פלסטינים בכל יום, ועל עבודת העיתונות והתקשורת בצד הפלסטיני. העיתונאי הזכיר בשיחה כי הרוב הפלסטיני עדיין חפץ בחיים טובים יותר ובזכויות שוות. זה יכול להיות במסגרת שתי מדינות שהוא פתרון הוגן וראוי, אך זה גם יכול להיות במסגרת מדינה אחת שוויונית. לכן, על ישראל, ככל והיא לא רוצה מדינה דו-לאומית, לחזור למשא ומתן עם הרשות הפלסטינית כדי למנוע את הדבר. 

לאחר מכן, קיימנו עימות מסקרן בין עו"ד טליה ששון, מראשות יוזמת ז'נבה, לבין חה"כ שמחה רוטמן מסיעת הציונות הדתית. חה״כ רוטמן ציין שאין הבדל מבחינתו בין ערביי ישראל לפלסטינים בשטחים (אז הוא בעד דגלי פלסטין בתל אביב? או שהוא בעד סיפוח 3 מיליוני פלסטינים לישראל?), הצהיר כי הוא תומך בהפרדה בין אזרחות לתושבות (שמחה, לזה יקראו אפרטהייד), הציע לחלק את הארץ לאמירויות וקרא למלך ירדן ״לקפוץ לו״ אם לא יקבל את הצעותיו. טליה מצידה הדגישה שאין דבר כזה דמוקרטיה ליהודים בלבד. המשך הכיבוש מוביל לדיקטטורה של מיעוט על רוב, כשהאלטרנטיבה לכך היא רק פתרון שתי המדינות. אחרת לא תהיה פה מדינה יהודית ודמוקרטית, ובטח שלא ביטחון ושלום. טליה הזכירה גם כן שפתרון שתי המדינות הוא היחיד המקובל על רוב בשני הצדדים ומהווה קונצנזוס גם בעולם כולו. הסכם ז'נבה מציג מתווה שלם ומפורט לפתרון הסכסוך. 

התקשורת היא זו שתשפיע לאיזה מהכיוונים תלך ישראל.

אי אפשר להסתכל על פתרון הסכסוך בלי לראות מגדר: סיור מנהיגות נשית במזרח ירושלים

בסוף השבוע האחרון, 20.5.22, נפגשנו כמיטב המסורת של שישי מדיני לסיור במזרח ירושלים, במסגרת ההכשרה המדינית למנהיגות נשית שלנו, יחד עם 24 נשים מהבולטות בישראל באקדמיה, בתרבות, בחברה האזרחית, בהייטק ובפוליטיקה. 

לפני היציאה לסיור, שוחחנו עם עו"ד טליה ששון, מראשות יוזמת ז'נבה, שנתנה סקירה משפטית על המצב במזרח ירושלים, על מעמד התושבות של הפלסטיניות תושבות מזרח העיר, וסקרה את המצב המדיני ככלל: ירושלים היא מעין "מיקרוקוסמוס" לסכסוך כולו ולפתרונו, אך ככל והמצב נמשך, ירושלים תמשיך להיות הגפרור שמדליק את חומר הנפץ שבסכסוך עצמו.

לאחר מכן, סיירנו במוקדים הבוערים בעיר והבנו למה ירושלים היא לב הסכסוך הזה, אך ניסינו לראות גם את התמונה הגדולה, זאת שמאחורי השיח על אלימות והסלמות – ובה גם הנשים שמאחורי הסכסוך. נשים משני הצדדים סובלות מהשלכותיו של הסכסוך, ובעיקר במזרח ירושלים, אך הן בעיקר אלו שיכולות לפתור אותו בשני הצדדים.

לקראת סוף יום העיון, קיימנו פאנל עם נשים בולטות ובכירות מהזירה הציבורית הפלסטינית והבנו: ככל שיהיה ייצוג גבוה יותר לנשים בתהליכי משא-ומתן ופיוס, כך נוכל לקדם יחד פתרון אמיתי. גם החלטת האו"ם 1325 שישראל חתומה עליה, עדיין לא באה לידי ביטוי באופן מספק. לנשים היכולת לשבור את הקרח המדיני אליו נכנסנו בסכסוך הזה, ודיברנו יחד, נשים ישראליות ופלסטיניות על הדרך בה נוכל לפעול, להתערב ולעשות זאת. 

חסרה לכן פריצת דרך מדינית? גם כיום, אין מספיק נשים שלוקחות חלק בתהליכים מדיניים לפיוס, בשני הצדדים. היום, עשינו יחד עוד צעד כדי לשנות את זה. עכשיו תּוֹרֵךְ.

לומדים להבין את הצד השני: מפגש פתיחה למחזור מנהיגות צעירה

ביום רביעי, 11.5.22, קיימנו אירוע פתיחה למחזור חדש בפרויקט הפיוס והמשא ומתן למנהיגות צעירה, PEACE for Youth. גם הפעם, צעירים וצעירות מובילים מכל הרקעים ומכל רחבי הארץ הגיעו כדי ללמוד עוד על הסכסוך, על הצד השני, כדי לקבל כלים לבנות מציאות חיים אחרת בעתיד עבור כולנו. 

את המפגש פתח יריב אופנהיימר, מנהל קואליציית שתי המדינות ביוזמת ז'נבה, שסקר בפני הקבוצה את מושגי הבסיס שצריך לדעת כשניגשים להבין את הסכסוך: איזו אזרחות יש לפלסטינים? מה ההבדל בין הפלסטינים שבגדה לאלו במזרח ירושלים או בעזה? אילו פתרונות ישנם לסכסוך ומי תומך בהם? וכמובן, מדוע פתרון שתי המדינות הוא היחיד שיש לו היתכנות לסיים את הסכסוך הזה, אחת ולתמיד. 

לאחר מכן, פגשו את ד"ר יובל בנזימן, מהמחלקה לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטה העברית. בשיחה עמו, עסקה הקבוצה בצורך להבין את הדרך לפיוס אמיתי בין ישראלים לפלסטינים. ההבנה הנדרשת היא שלכל צד בסכסוך יש נרטיב אחר, וככל הנראה לא ניתן יהיה לגשר על הפערים ביניהם ולייצר הסכמה על העבר, אך אפשר וצריך להגיע לפיוס דרך בנייה של עתיד משותף הרצוי על ידי שני הצדדים. לשם כך, על כל צד להכיר בכאביו של האחר. 

המפגש ננעל עם הפעילה החברתית הפלסטינית המובילה ממזרח ירושלים, ניבין סנדוקה, שפגשה את הקבוצה לשיחה כנה ופתוחה על הסכסוך והאירועים האחרונים, מעיניים פלסטיניות ומזרח ירושלמיות. ניבין סיפרה לקבוצה על חוויות החיים של תושבי ותושבות מזרח ירושלים, על מעמד התושבות בישראל ובעצם – על איך זה לא להיות אזרח של ממש באף מדינה. בנוסף, ניבין סקרה בפני הקבוצה את הפוליטיקה הפלסטינית, דיברה על יכולתה של החברה האזרחית להוביל לשינוי, ועל הדרך בה כוח צעיר יכול להנהיג מציאות חדשה ולהביא לפיוס, אך גם להסכם. 

המפגשים הללו הם חשובים במיוחד לקבוצה, שכן בהמשך הדרך יעמיקו עוד את ההיכרות עם הצד השני בסיורים ובמפגשים משותפים עם מנהיגות צעירה פלסטינית. זו הדרך להביא לפיוס, ומשם להגיע גם להסכם, לטובת כל יושבי הארץ הזאת. 

הסכסוך מדמם – חייבים לפעול לסיים אותו: סיור 'שישי מדיני' במזרח ירושלים

קראו עוד על הפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני >> 

פגישת חברי קואליציית שתי המדינות עם חה"כ רם שפע ומוסי רז

כדי להגיע לביטחון אמיתי, ישראל צריכה לפתור את הסכסוך: מפגש קבוצת מנהיגות צעירה

ב-6.4.22, קיימנו מפגש פתיחה ל-21 צעירות וצעירים המגיעים ממגוון תחומי עיסוק מובילים – מיועצים פרלמנטריים ועד הייטק, כחלק מתוכנית הפיוס והמשא ומתן למנהיגות צעירה.

את המפגש פתחה תא"ל (במיל') ישראלה אורון, מראשות יוזמת ז'נבה וסגנית ר' המל"ל לשעבר, על האתגרים הביטחוניים שישראל מתמודדת איתם בזירה הפלסטינית. בדבריה הדגישה: עבור ביטחון אמיתי, צריך גבול ברור וקבוע בין ישראל לפלסטינים. במודל הסכם ז'נבה הסדרי ביטחון קפדניים המבטיחים שביטחונית ידה של ישראל תהיה על העליונה, מול מדינה פלסטינית מפורזת, המחויבת בהסכם למנוע הפרות באמצעות כוח שיטור חזק. בימים מדממים אלו רק מתחזקת ההבנה עד כמה זה הכרחי לביטחון ישראל. ישראלה אורון פירטה בפני הקבוצה גם את הפתרונות לסוגיות הליבה שמציעה יוזמת ז'נבה, והדגישה את היתרון היחסי של הסכם ז'נבה לעומת הצעות אחרות – גבול שניתן להגן עליו, לעומת, למשל תוכנית טראמפ, בה הגבול המוצע מפותל ומסובך ומקשה על שמירה עליו. כמו כן, מיותר לציין שלהסכם ז'נבה יש גם הסכמה של דמויות פלסטיניות בכירות בהנהגה, מה שלתוכנית טראמפ ותוכניות נוספות אין. 

לאחר מכן, הקבוצה פגשה את ד"ר יובל בנזימן, מהתוכנית ליישוב סכסוכים באוניברסיטה העברית, איתו שוחחו על איך נראית חברה בסכסוך ועל כלים שיאפשרו לשני הצדדים להתקרב לפיוס. הסכסוך משפיע על החברה הישראלית והפלסטינית באופן די דומה – כאשר ממשיכים "לנהל" את הסכסוך, במקום להתקדם לעבר פתרון, פיוס נראה רחוק יותר ויותר. כדי להתקרב לפיוס וגם להסכם לפתרון הסכסוך, על שני הצדדים לדבר ולהבין טוב יותר את הנרטיבים, כל אחד של הצד השני, למצוא דרך משותפת לעצב עתיד יחדיו ולהתקדם אליו. 

את המפגש סגר אשרף אל ערג'מי, השר הפלסטיני לשעבר ומראשי יוזמת ז'נבה, אשר הדגיש בפני הקבוצה: לפלסטינים ולישראלים יש אינטרס משותף להגיע להסכם שלום המבוסס על פתרון שתי המדינות, אבל לישראלים האינטרס דחוף אף יותר. בפתרון הסכסוך, הפלסטינים מבינים את הציביון הקיים במדינת ישראל, ומצידו הדגיש אשרף כי הפלסטינים, שרוצים חירות, כבוד ועצמאות, מאמינים עדיין, גם היום, שפתרון שתי המדינות הוא הדרך הטובה ביותר להגיע לשם. כאשר אחד המשתתפים בקבוצה שאל "האם ההנהגה הפלסטינית מסוגלת לשכנע בזה גם את הרחוב הפלסטיני?", הדגיש אל ערג'מי כי ההנהגה הפלסטינית ברמאללה היא פרטנר אמיתי לשלום. למרות שפתרון שתי המדינות הוא עדיין המועדף ביותר על הציבור הפלסטיני, כאשר יהיה אופק מדיני אמיתי לפתרון שתי המדינות ולמדינה פלסטינית עצמאית החיה בשלום לצד מדינת ישראל, תוכל ההנהגה לרתום גם את יתר העם לתמוך בהסכם, אבל ישראל צריכה להציג אופק ורצון אמיתי להגיע להסכם.

הקבוצה המגוונת הזו, עם משתתפות ומשתתפים מרקעים שונים ומגוונים בחברה הישראלית, תמשיך את הדרך בפרויקט, בהעמקה נוספת בסכסוך ובהיכרות עם המציאות בשטח, אך גם תפגוש קבוצה מקבילה פלסטינית כדי לדבר, להבין טוב יותר זה את זה וליצור תשתית שתוביל לעתיד משותף טוב יותר ופתרון לסכסוך. 

מפגש מנהיגות צעירה ישראלית: חייבים לבחור יעד להוביל את ישראל אליו

ב-3.4.21, קיימנו מפגש פתיחה למחזור נוסף של פרויקט הפיוס למנהיגות צעירה ישראלית, עם 15 פעילות ופעילים פוליטיים וחברתיים מהימין, מהמרכז ומהשמאל, המגיעים מעשייה פרלמנטרית ומארגונים חברתיים שונים.

המפגש נפתח בדיבייט בין מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי, ליו"ר ארגון 'ישראל שלי', שרה העצני, על הגישות לסכסוך. הדיבייט חידד את הבחירה בין שתי האלטרנטיבות: "מדינה יהודית ודמוקרטית על חלק מארץ ישראל", נוסח יוזמת ז'נבה, או ריבונות יהודית על כל ארץ ישראל, במדינה "פחות ליברלית מהמקובל", כפי שהציעה יו"ר ישראל שלי. האפשרות השנייה כוללת גם את המשך מעגל הדמים, אך למעשה מייצרת מציאות בה בישראל אין רוב יהודי והמדינה אינה דמוקרטית. בדיון, הובהר למנהיגות והמנהיגים הצעירים שעליהם לבחור לאיזה יעד צריך להוביל את ישראל. הבחירה היא גם בידיים שלנו, של כל אחד ואחת. 

בהמשך, פגשה הקבוצה את אשרף אל ערג'מי, השר הפלסטיני לשעבר ומראשי יוזמת ז'נבה. הוא פתח בהתנגדותו לאלימות, לאור האירועים האחרונים, אך הזכיר גם את הפרדוקס הישראלי: כששקט ואין אלימות – לא רואים צורך לדבר עם הפלסטינים, אבל כשיש הסלמה – "אי אפשר" לדבר. בינתיים, הגישה הזאת מובילה אותנו למציאות של מדינה אחת – והתמיכה בכך בקרב הפלסטינים גוברת, כחלק מהייאוש מהאפשרות שישראל תסכים לפתרון שתי המדינות, אך עם הבדל משמעותי לעומת הצעתה של שרה העצני, כי בה הפלסטינים ידרשו שוויון זכויות מלא. איך אפשר לעצור את רכבת המדינה-האחת? לשבור את הקיפאון והייאוש, לחזור לדבר ובכך להפיח תקווה בחברה הישראלית והפלסטינית שאפשר אחרת. 

קבוצת המנהיגות הצעירה לקחה מהמפגש פרספקטיבה חדשה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל הגישות השונות כלפיו. את הכלים והידע הללו ייקחו לסיור בשטח ומפגש עם מנהיגות צעירה פלסטינית מהגדה. 

מה היה קורה אילו היינו הופכים את התפקידים בין ישראלים לפלסטינים? סמינר משותף למנהיגות צעירה

בחמישי שישי, 24-25.3.22, יצאה קבוצה של מנהיגות צעירה ישראלית, יחד עם קבוצת מנהיגות צעירה פלסטינית לסמינר משותף של יומיים. המשתתפים בסמינר, צעירות וצעירים המגיעים ממגוון תחומי עיסוק, פעילות חברתית ופוליטית ומפיזור גיאוגרפי נרחב, כבר עברו עד כה מפגשי העמקה על הסכסוך בנפרד.

את הסמינר פתחו ראשי יוזמת ז'נבה בצד הישראלי והפלסטיני יחדיו, אשר הציגו את מודל ההסכם של יוזמת ז'נבה, את הפתרון שהוא מציג לסוגיות הליבה בסכסוך ואת החשיבות של פיוס על מנת להפוך הסכם לשלום: אין טיימינג ברור ל"מתי צריך פיוס" – לכן צריך לעבוד על פיוס כל הזמן. 

כנס "בין קייב לרמאללה": כדי למנוע עוד סבבי אלימות, חייבים תהליך מדיני

אתמול, 22.3.2022 התקיים כנס יוזמת ז'נבה "בין קייב לרמאללה", בו שר התפוצות נחמן שי, החוקרת והפרשנית קסניה סבטלובה, השר הפלסטיני לשעבר אשרף אל ערג'מי וסגנית עורך הארץ נעה לנדאו שוחחו, בהנחיית איש הרדיו רזי ברקאי, על השיעורים שכולנו צריכים ללמוד מהמתרחש כעת במזרח אירופה ואולי ליישם בסכסוך שלנו.

רגע לפני תחילת הכנס, התרחש פיגוע טרור מזעזע ומגונה. דווקא בתזמון הזה, מסקנה אחת הייתה משותפת לכל הדוברים: אף אחד כאן לא רוצה להגיע למצב שאפילו יזכיר במעט את המלחמה באוקראינה, ולכן חייבים יוזמה מדינית שתוביל לפתרון שתי המדינות. זו הדרך היחידה למנוע עוד סבבי אלימות שיגבו מחירים כבדים. 

במהלך הכנס, ד"ר נחמן שי, שר התפוצות, נשאל על מדיניות הממשלה כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולגביה אמר: "אנחנו בממשלה בניסיון כמעט נואש לפחות לעכב את מגמות הסיפוח והרחבת ההתנחלויות. אם לא היינו בממשלה – היו הולכים לכיוון הזה".

על מדיניות ישראל בנושא המדיני, הגיב אשרף אל עג'רמי, שר לשעבר ברשות הפלסטינית ומראשי יוזמת ז'נבה: "אם בגדה הרשות הפלסטינית תתמוטט, תקבלו חמאס. יש לכם פרטנר ברמאללה – דברו איתו".

ככה עושים שלום: חוג בית עם חה"כ מוסי רז והעיתונאי הפלסטיני אליאס ננזירי

ב-20.3, קיימנו בתל אביב חוג בית עם חבר הכנסת מוסי רז, לוחם ותיק למען סיום הכיבוש והסכסוך ומראשי יוזמת ז'נבה, יחד עם אליאס ננזירי, איש הרשות הפלסטינית ועיתונאי. בחוג הבית שהתקיים לקהל הפתוח, שניהם הסכימו כי תמיכה ציבורית פעילה דרושה על מנת לעודד את ההנהגות בשני הצדדים להתקדם לעבר פתרון שתי המדינות – הפתרון המעשי היחיד האפשרי לסכסוך. 

לקריאה נוספת על פתרון שתי המדינות >>

סיור דו-נרטיבי למנהיגות צעירה: כיצד יראה פתרון שתי המדינות בירושלים?

בשישי, 11.3.22, יצאנו עם קבוצת מנהיגות צעירה ישראלית, המגיעים ממגוון רקעים ותחומי עיסוק, לסיור דו-נרטיבי במזרח ירושלים, בהנחיה משותפת של מדריכים ישראלי ופלסטיני, במסגרת תוכנית פיוס. זאת, במטרה ללמוד ולראות בעיניים כיצד יראה פתרון שתי המדינות בעיר הקודש, ולהעמיק בנרטיבים של שני העמים בסכסוך ובעיר.

במהלך הסיור, הקבוצה עסקה באופן בו פתרון מדיני יכול להיות מיושם בירושלים, על האופן בו ההגדרה המוניציפלית של ירושלים אינה משקפת היסטורית את ירושלים ועל האופן בו שתי מדינות יוכלו להקים שתי בירות בעיר, או לחלוק בירה משותפת לשתי המדינות. בנוסף, העמקנו בנושאי הגבולות ובאופן בו ייושמו סידורי ביטחון קפדניים שיאפשרו לישראל לשמור על עליונות ביטחונית. יחד עם זאת, העמיקה הקבוצה לא רק בפירות השלום, אלא גם במחירה הכואב של המציאות הקיימת. הקבוצה שמעה ממקור ראשון מפלסטינים תושבי מזרח העיר על הנרטיב הפלסטיני, על מציאות החיים היום-יומית ברמה הפוליטית והחברתית של הפלסטינים בעיר בשל מעמדם כתושבים והזנחה מוניצפלית, אך גם על הדרך להוביל למציאות אחרת.  

הסיור הוא תחנה חשובה בדרך לקראת מפגש משותף עם קבוצת מנהיגות צעירה פלסטינית. בזכות ההעמקה והידע אודות הנרטיבים השונים לסכסוך, יוכלו המשתתפים לנהל שיח משמעותי יותר עם עמיתיהם הפלסטינים – בתקווה שבזכות כך, יוכלו יחד לשתף פעולה ולהוביל אופק חדש. 

הדור הבא של מחנה השלום: סמינר למנהיגות צעירה ישראלית

למעלה מ-20 צעירות וצעירים אכפתיים ומובילים השתתפו בסוף השבוע, 3-4.3.2022, בסמינר למנהיגות צעירה ישראלית במסגרת תוכנית PEACE for Youth. המשתתפות והמשתתפים מגיעים מכל הארץ ומגוון תחומי עיסוק: תרבות, פעילות חברתית ופוליטית, ניהול, יזמות ועוד. 

האם זה נורמלי שאנחנו חברה שחיה בסכסוך? על השאלה הזו ניסה לענות ד"ר יובל בנזימן, אשר הרחיב על המשמעויות של הסכסוך על החברה, על חסמים פסיכולוגיים קבוצתיים ועל למה צריך להתמודד איתם כדי להתקדם לעבר פתרון לסכסוך כולו. אלו, לא באים לידי ביטוי במדיניות הממשלה ל"ניהול הסכסוך", במקום לחפש פתרון – מדיניות זו מתחזקת את החסמים הקבוצתיים שמייצרים לכאורה סירוב לקבל פתרונות לסוגיות ספציפיות בסכסוך, כאשר בפועל אם יציגו לחברה פתרון כולל כ-"חבילה", יפחתו החסמים לקבלה. 

לאחר מכן, פגשה הקבוצה נציגים משתי שגרירויות בולטות של ידידות ישראל, איתם דיברו על החשיבות של הסכסוך לקהילה הבינלאומית, כיצד חל שינוי בתפיסה של ישראל בדעת הקהל העולמית מ"דוד" ל"גוליית", ובעיקר הדגישו כי העולם עדיין לא הרים ידיים, עם יד על הדופק ועדיין מאמין בפתרון שתי המדינות. הם עוד מאמינים בנו – אולי גם לנו כדאי. 

בהמשך, פגשה הקבוצה דמות פלסטינית בכירה, שהדגיש את הצורך בפתרון שתי המדינות והיותו עדיף על כל אפשרות אחרת, גם מבחינת הפלסטינים, וכן הוסיף את פרשנותו על המצב כיום בעזה והאפשרות לייצר בשנית אופק מדיני בעת הקרובה. בכך, הצביע על האבסורד בעובדה שכל צד אומר שהצד השני אינו פרטנר. על כך שרה אלאניס מוריסט – Isn't it ironic?
גדי בלטיאנסקי, מנכ"ל יוזמת ז'נבה, הוסיף על כך בשיחה עם הקבוצה והרחיב על הספינים בסכסוך ובמשאים ומתנים, על ההבדל בין "קווים אדומים" ל-"קווים מדומים" ועל ההבדל בין הסכם לשלום. בסוף, אי אפשר לברוח מהצורך לעשות כאן הסכם – אבל עם אומץ וחוש צדק, אפשר לעשות כאן לא רק הסכם, אלא גם שלום. 

המשתתפים לא רק הקשיבו, אלא גם פעלו בעצמם\ן על מנת להעמיק בסוגיות הליבה בסכסוך. הקבוצה כולה חולקה ל-4 שולחנות עגולים, העוסקים כל אחד בסוגית ליבה אחרת בסכסוך. לכל קבוצה הוצגו שאלות וסוגיות שעליהן לנסות להגיע להסכמה לגביהם, ולהציגם לשאר הקבוצות. לא מעט תובנות מרתקות עלו, אך התובנה כי פתרון שתי המדינות הוא הנכון והאפשרי ביותר, גברה על היתר. 

בערב, צפתה הקבוצה בסרט "הגורם האנושי" ושוחחה עליו עם הבמאי דרור מורה. בשיחה, עלה כי גם אם נכשלנו בעבר בלהשיג הסכם, מדובר במספר חד-ספרתי בלבד של משאים ומתנים, ולכן אין סיבה להפסיק לנסות. ההפך, יש לנו את החובה להמשיך ולנסות – אחרת ישראל בסכנה מפני בידוד בין לאומי.

למחרת, פגשה הקבוצה את עו"ד טליה ששון, אשר סקרה בפירוט את המצב המשפטי במזרח ירושלים, המתיחות בשייח ג'ראח ועתיד וסוגיית נכסי הנפקדים, ביום שלאחר הסכם. טליה הפצירה בקבוצה שלא להפסיק לנסות ולקרוא למנהיגים לקדם משא ומתן והסכם – הוא אפשרי, הוא נכון והוא קריטי לדמוקרטיה הישראלית ולמעמדנו בעולם. 
לאחר הרצאתה, יצאה הקבוצה לסיור בעקבות שני הנרטיבים, הישראלי והפלסטיני, השזורים במרחב מזרח ירושלים, כדי לראות במו עיניהם איך ניתן להגיע לפתרון בסוגיית ירושלים – שתי בירות לשני עמים או בירה אחת לשתי מדינות. בירושלים מתוח, אבל היא לא מכשול לשלום – היא הזדמנות. 

הקבוצה תמשיך מכאן למפגש עם קבוצה מקבילה של מנהיגות צעירה פלסטינית מהגדה המערבית, אשר עברה סמינר העמקה בסכסוך גם כן רק לאחרונה. לאחר הידע וההעמקה שצברו שתי הקבוצות בסוגיות השונות בסכסוך, יוכלו הצדדים להיפגש, לדבר, להבין ולקדם עתיד טוב יותר לשני העמים. 

שם עושים מלחמה, פה לומדים איך לעשות שלום: סמינר ליועצי אסטרטגיה ותקשורת

ב-24-25.2, יצאנו יחד עם קבוצה של דמויות מובילות מתחומי הדוברות והייעוץ האסטרטגי והתקשורתי לסמינר דו-יומי, במסגרת תוכנית ההעשרה המדינית למובילי דעת קהל. 

הסמינר נפתח בדיבייט בין הגישות השונות בחברה הישראלית כלפי הסכסוך, בין יריב אופנהיימר מיוזמת ז'נבה, מירון רפפורט מ"שתי מדינות מולדת אחת" ונווה דרומי, עיתונאית ערוץ 14. במהלך הדיון עלה כי בזמן שפתרון שתי המדינות מבטיח את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, גישות אחרות לא מסוגלות לייצר כן, ונתמכות על ידי מיעוט בלבד משני הצדדים. לאחר מכן, פגשה הקבוצה את פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, דמוגרף בכיר, לסקירה מקצועית של המצב הדמוגרפי הקיים בין הירדן לים ותחזית עתידית, אשר מוכיחה כי רק פתרון שתי המדינות כפי שמוצע על ידי יוזמת ז'נבה, מונע אובדן רוב יהודי במדינת ישראל למשך שנים קדימה, ובו בעת העובדה כי ישראל כיום שולטת על 3 מיליון פלסטינים בגדה המערבית גובתה במספרים ותחזיות. 

מומחי התקשורת המשתתפים בתוכנית ההעשרה המדינית פגשו גם עיתונאים משני הצדדים. עם העיתונאי אליאור לוי, הכתב והפרשן לענייני פלסטינים של קבוצת ידיעות אחרונות, דיברו על הדור הצעיר הפלסטיני, על אופן הסיקור המורכב של עיתונאי ישראלי את הצד השני וכן שמעו סיפורים מרתקים מעבודתו. עם העיתונאית מרוות אל-עזה דיברו על מפת התקשורת הפלסטינית ועל עבודתה ארוכת השנים בכמה מערכות.
חלק ממטרות הסמינר הן להכיר טוב יותר את הצד השני – לכן פגשה הקבוצה לפאנל שתי נשים בולטות בחברה האזרחית הפלסטינית, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, אשר שיתפו על מציאות החיים של פלסטינים ופלסטיניות בגדה: מגבלות התנועה והמחסומים, משבר המים, התרחבות ההתנחלויות, המצב המדיני כיום וכיצד הוא משפיע ביום-יום על הפלסטינים, ובעיקר על הדור הצעיר שלעומת דור אוסלו, לא זכה להכיר מהי תקווה לשלום. 
למחרת, יצאה הקבוצה לסיור עם אל"מ (במיל') ד"ר שאול אריאלי באזור ירושלים על מנת לראות היכן יעבור הגבול בין שתי המדינות במו עיניהם, להעמיק בסידורי הביטחון ובפרטים ההיסטוריים סביב הבנייה בהתנחלויות ומשאים ומתנים קודמים.

הקבוצה, אשר עובדת מידי יום עם הדמויות, הארגונים והחברות המשפיעים בישראל, תיקח מהסמינר ידע נרחב אשר יאפשר לכל אחד ואחת מהם להיות מוכנים למשבר הקשור לסכסוך, וכן להרחיב את השיח על פתרון שתי המדינות הלאה למעגלים נוספים. 

בזמן שגברים יילחמו, אנחנו נעשה שלום: מפגש העשרה מדינית למנהיגות נשית מובילה

"בזמן שגברים יילחמו, אנחנו נעשה שלום". בשישי, 25.2, נפגשו 15 נשים ישראליות מובילות מתחומי המחקר, הביטחון, התרבות והחינוך, למפגש ראשון במסגרת תוכנית העשרה מדינית למנהיגות נשית מובילה.

בפתיחת המפגש פגשה הקבוצה את מנכ"ל יוזמת ז'נבה גדי בלטיאנסקי, אשר סקר את האופן בו התגבשו מיתוסים וקונספציות לגבי תהליך השלום, העמיק בכך שישראל לא ניסתה מספיק וסקר מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב הנוכחי.
לאחר מכן, פגשו את תא"ל (במיל') ישראלה אורון, מראשי יוזמת ז'נבה אשר סיפרה מניסיונה האישי על מקומן של נשים בתהליכי קבלת החלטות בזירה המדינית והביטחונית, ואת החשיבות של הנושא עבור משא ומתן בעתיד. לסיום היום, פגשו את ניבין סנדוקה, פעילה חברתית פלסטינית בולטת ממזרח ירושלים, איתה העמיקו באופן בו נשים יכולות להפוך מציאות של סכסוך מדמם לשלום משגשג ובמציאות חייהן של נשים פלסטיניות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.

קבוצת המנהיגות הנשית מתחילה את דרכה לקבלת סט כלים מדיניים לשינוי המציאות. התחנה הבאה – נסיעה לרמאללה, לסדרת פגישות עם נשים פלסטיניות מובילות.

רה"מ לשעבר אולמרט לעיתונאים מובילים בסמינר יוזמת ז'נבה: "היינו קרובים להסכם, פתרון שתי המדינות הוא הדבר הנכון לישראל"

באנו לדבר על זה: מפגש מנהיגות צעירה מהימין, המרכז והשמאל

ב-1.2.22 נפגשו דמויות צעירות מובילות מהחברה האזרחית, מהפעילות החברתית ומהפוליטיקה, מימין, ממרכז ומשמאל, במסגרת תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה של יוזמת ז'נבה.

המפגש התחיל בדיבייט בין איש יוזמת ז'נבה, יריב אופנהיימר, ליגאל דילמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע, על האם בכלל יש פתרון לסכסוך. דילמוני מצד אחד, ייצג את העמדה שאין פתרון לסכסוך שאפשר להציע, אך אופנהיימר הציג את פתרון שתי המדינות נוסח ז'נבה – הדרך היחידה שמקובלת על רוב פלסטיני וישראלי לפתרון הסכסוך, ושתאפשר לישראל להמשיך להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית ובביטחון לצד מדינה פלסטינית.

המפגש המשיך להוכיח את הצורך בפתרון כאשר קיימנו שיחה מרתקת עם בכיר פלסטיני בעברית על האתגרים בדרך לשלום, על למה זה לא עבד עד היום ועל איך נוכל לשנות את זה. הפלסטינים מעוניינים בהגדרה עצמית, ובאזרחות שווה. זה אומר: או שתי מדינות, או מדינה אחת עם זכויות שוות. ישנם אתגרים בדרך לפתרון שתי המדינות, אך זוהי הפשרה ההוגנת ביותר לשני הצדדים, והסכם ז'נבה מוכיח שיש פתרונות גם לסוגיות הקשות ביותר של הסכסוך.

באנו לדבר על זה – על העובדות, הערכים ועל האינטרס להוביל למציאות אחרת. פתרון שתי המדינות הכרחי לישראל על מנת שתישאר יהודית, דמוקרטית ומוסרית לשנים קדימה, וכדי לעצור את המציאות המתהווה של מדינה אחת, משוסעת ומדממת.

שגרירי ז'נבה בחברה הערבית-ישראלית: סיכום מחזור פעילות

משתתפי "שגרירי ז'נבה", תוכנית העשרה מדינית למנהיגי\ות החברה הערבית בישראל, מסכמים את הפעילות, אבל לא נפרדים.

לאחר מחזור פעילות עשיר בסיורים, הרצאות וכלים מדיניים, אתמול, 26.1.22, התקיים אירוע הסיכום של תוכנית "שגרירי ז'נבה" לדמויות מובילות מהחברה הערבית בישראל, בה שוחחו עם יו"ר יוזמת ז'נבה ושר המשפטים לשעבר יוסי ביילין, על האופן בו יוכלו לסייע לפיוס ישראלי-פלסטיני וקידום תהליך מדיני, אך גם על האתגרים הפוליטיים והחברתיים שבדרך לפתרון הקונפליקט בין מדינתם לעמם.

"שגרירי ז'נבה" לא יסיימו את חלקם לאחר מפגש הזום המסכם. עכשיו המשתתפים והמשתתפות יהיו חלק פעיל במחנה השלום, הדורש עתיד טוב ובטוח יותר לנו ולילדינו, וימשיכו להרחיב את השיח המדיני למעגלים רבים נוספים בחברה הערבית ישראלית. ככה עושים שלום.

קואליציית שתי המדינות שוחחה עם השר עמר בר-לב

ב- 26.1.22, שוחחנו, נציגי הארגונים בקואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, עם השר לביטחון פנים עמר בר-לב. הארגונים המרכיבים את הקואליציה מובילים את השיח והמאבק למען פתרון שתי המדינות, ביניהם שלום עכשיו, יוזמת ז׳נבה, דרכנו, מיתווים, האם ראית את האופק לאחרונה, מולד וארגונים נוספים.

השיחה עם השר בר-לב התמקדה בצורך לייצר אופק מדיני עם הרשות הפלסטינית, בצעדים אפשריים מול עזה, באלימות מתנחלים ובמצב במזרח ירושלים. השר בר-לב שטח בפנינו בפתיחות את עמדותיו ואת האתגרים השונים בעבודת הממשלה ואנו מודים לו על כך. 

מנכ"ל יוזמת ז'נבה הפלסטינית אירח את "שגרירי ז'נבה" מהחברה הערבית בישראל

מנכ״ל יוזמת ז׳נבה הפלסטינית, נידאל פוקאה, אירח ביום ראשון, 9.1.22, קבוצת משתתפות ומשתתפים בפרוייקט שלנו עם החברה הערבית בישראל, שגרירי ז'נבה. הקבוצה, בה דמויות בולטות בתחום הפוליטי, החינוכי והתקשורתי, ביקרה ברמאללה בהמשך לסמינרי עומק בנושא הסכסוך ולקראת המשך פעילותם בתוך החברה הערבית לקידום פתרון שתי המדינות.

במהלך היום, פגשו בקבוצה דמויות בולטות מהדיפלומטיה, הפוליטיקה והתקשורת הפלסטינית ורכשו כלים נוספים לטובת קידום משותף של הנושא המדיני. "שגרירי ז'נבה" הם הזדמנות מדינית ויוכלו להיות הגשר לשלום – בין העם שלהם, למדינה שלהם. 

קואליציית שתי המדינות: מחממים מנועים

ביום חמישי, 6.1.22 נפגשו חברות וחברי קואליציית שתי המדינות, ראשי הארגונים התומכים בפתרון שתי המדינות, למפגש התנעה לחלק השני של פרויקט קואליציית שתי המדינות.

הארגונים המרכיבים את הקואליציה מובילים את השיח והמאבק למען פתרון שתי המדינות, ביניהם שלום עכשיו, יוזמת ז׳נבה, דרכנו, מיתווים, האם ראית את האופק לאחרונה, מולד וארגונים נוספים.

במקביל לקואליציה הישראלית, פועלת בשטחי הרשות קואליציה מקבילה פלסטינית. נציגים משתי הקואליציות נפגשים על בסיס קבוע, מנהלים קשר רציף ומארגנים אירועים משותפים.

יריב אופנהיימר, מנהל קואליציית שתי המדינות: ״בשנים הקרובות יש לנו אתגר עצום, לקדם את פתרון שתי המדינות ולפעול על מנת שהממשלה החדשה תשנה את המדיניות ותקדם תהליך שלום. קואליציית שתי המדינות מספקת לכל הארגונים פלטפורמה לבניית אסטרטגיה משותפת, שיתוף ידע ובעיקר קשר רציף עם החברה האזרחית הפלסטינית״.

מנהיגות צעירה צריכה להכיר את המציאות: סיור במזרח ירושלים

ביום שישי האחרון, 7.1.22, יצאה אחת מקבוצות המנהיגות הצעירה במסגרת פעילות יוזמת ז'נבה לסיור במזרח ירושלים על מנת לפגוש ולשמוע מקרוב את הנעשה שם. בזמן האחרון בו צעירים פלסטינים רבים מובילים ומשמיעים את קולם עבור סוגיית הפלסטינים במזרח ירושלים, רק הגיוני שמנהיגות צעירה ישראלית לא תעמוד מנגד. הקבוצה כוללת פעילות ופעילים חברתית ופוליטית, נשות ואנשי תקשורת צעירים ומשפיענים ממגוון זירות ציבוריות. 

 

מסורת של שישי מדיני: סיור קבוצת מנהיגות צעירה במזרח ירושלים

מה לסכסוך, מזרח ירושלים ולסוגיית המגדר?

ביום שישי ה-16.12 קיימנו בירושלים יום עיון במסגרת תוכנית מנהיגות נשית מדינית לפוליטיקאיות ונשות ציבור, מנהיגות חברתיות ומוניציפליות, נשות עסקים ותקשורת. 

בתחילת היום, סקרה בפני המשתתפות עו"ד טליה ששון, מראשי יוזמת ז'נבה, את ההיבט המשפטי של סוגיית ירושלים בסכסוך ופתרונות אפשריים לה, כולל זה המוצע על ידי יוזמת ז'נבה. כמו כן, יצאו במהלך היום המשתתפות לסיור במזרח ירושלים, על מנת ללכת ברגליים את מציאות החיים הפוליטית והחברתית הסבוכה בצל הסכסוך ועל מנת להבין את שורשיה. כדי להשלים את התובנות מהסיור, פגשו המשתפות גם מספר נשים בכירות בעשייה הציבורית הפלסטינית. בשיח פתוח וישיר, הסכימו יחד כי כדי לשנות את המצב הנוכחי, בירושלים בפרט ובסכסוך בכלל, עליהן לקחת את ההובלה והמנהיגות ולקדם יחד פתרונות, במקום עוד קיפאון, אלימות והפחדה. 

התחנה הבאה בתוכנית המנהיגות הנשית: פגישות נוספות עם בכירות ברמאללה. 

מובילים את השיח: מפגש מובילי דעת-קהל ישראלים ופלסטינים עם שגרירות בריטניה בישראל

השבוע, ב-14.12, שגרירות בריטניה בתל אביב והקונסוליה בירושלים ארגנו מפגש עבור מעצבי דעת קהל ישראלים ופלסטינים המשתתפים בתוכניות ובמפגשים שלנו ביוזמת ז'נבה, בהם עיתונאים צעירים ו-וותיקים, דמויות ציבוריות, אנשי חברה אזרחית, משפיענים ברשתות החברתיות ופעילים פוליטיים מרחבי הקשת הפוליטית. 

במפגש דנו יחדיו משתתפים ישראלים ופלסטינים והעמיקו את ההיכרות ההדדית זה עם זה, ושמעו מספר משתתפים, בהם עיתונאים ישראלים ופלסטינים אשר דיברו בפני כלל המשתתפים על חוויותיהם בתוכניות של יוזמת ז'נבה ועל החשיבות של חיזוק הקשר בין עיתונאים משני הצדדים לטובת קידום פיוס ופתרון מדיני. 

את הערב הזה סיימנו כולנו בתחושה שיש פרטנרים בצד הישראלי והפלסטיני לעבודה משותפת למען קידום שיח משותף לפיוס ודרישה משותפת להסכם, שלום. 

"הייאוש הניע אותנו לפעולה" – מכניסים כוחות חדשים למאבק למען הסכם

ב-13.12 התקיים מפגש הפתיחה של פרויקט PEACE for Youth בשיתוף ה-USAID, שנועד להעניק כלים מדיניים בנושא הסכסוך לצעירות וצעירים מובילים ישראלים ופלסטינים.

המשתתפות והמשתתפים בקבוצה הישראלית, עיתונאים, אקטיביסטים, עוזרים פרלמנטריים ויוצרים צעירים, שמעו במפגש מאשרף אל ערג'מי, השר הפלסטיני לשעבר ומראשי היוזמה, על הדור הצעיר בחברה הפלסטינית שמביא עמו תפיסות חדשות על הסכסוך והזדמנויות חדשות לקדם פיוס ושלום.

לאחר מכן, פגשה הקבוצה את רחל מדפיס בן דור, מייסדת תנועת 'ארבע אמהות' שהובילה את המאבק ליציאת צה"ל מלבנון, ונסכה בצעירים השראה לכך שכל אחת ואחד יכולים לנקוט מעשה ולהביא לשינוי גדול.

בהמשך, תצא הקבוצה לסיור דו-נרטיבי במזרח ירושלים בו תפגוש צעירים פלסטינים.

למה אנחנו לא יכולים להגיע לשלום כבר מחר? מפגש קבוצת הפיוס למנהיגות צעירה

למה אנחנו לא יכולים להגיע לשלום כבר מחר בבוקר?

בשאלה הזו, בין היתר, עסקו ביום שישי, 26.11, קבוצה של 17 צעירות וצעירים מרחבי הארץ ממגוון תחומי עיסוק ורקעים אישיים, במסגרת תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה.

את היום העמוס בדיונים סוערים פתח גדי בלטיאנסקי, מנכ"ל יוזמת ז'נבה, שדיבר על פתרון שתי המדינות והטענה כי 'אין פרטנר'. בירידה לשורש הטיעון, סיפר כי זו טענה ששובשה, אומצה על ידי המתנגדים להסכם וחלחלה לדעת הקהל. לפתרון שתי המדינות יש פרטנר פלסטיני וגם במשאים ומתנים קודמים היה נראה שניתן להגיע להסכם. 

לאחר מכן, ד"ר רוני פורת הסבירה כיצד חסמים פסיכולוגיים קבוצתיים יכולים למנוע משני הצדדים להגיע להתקדמות בסכסוך, ושכדי להגיע לשלום ולפיוס אנחנו צריכים להיות מודעים לחסמים האלו ולהכיר טוב יותר את הצד השני והנרטיב שלו. למשל, סגר שנערך בקרב ישראלים ופלסטינים מהגדה, הראה שכל אחד מהצדדים טען כי הגנה עצמית היא המניע לירי על הצד השני. התעלות מעל נקודת המבט הקבוצתית והיכרות טובה יותר עם טיעוני הצד השני, היא צעד משמעותי להתקדם בו, בדרך לשלום ופיוס.

משתתפי תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה.

 

כדי להתחיל בלהכיר את הצד השני, פגשה הקבוצה את השר הפלסטיני לשעבר אשרף אל ערג'מי, מראשי יוזמת ז'נבה, שניתח את המצב המדיני ואת דעת הקהל הפלסטינית, התומכת בפתרון שתי המדינות גם כיום.

עם הכלים שלקחה הקבוצה מהמפגש, תמשיך לסיור דו-נרטיבי במזרח ירושלים ולאחר מכן למפגש עם קבוצת מנהיגות צעירה פלסטינית ברמאללה.

אשרף אל ערג'מי בשיחה עם המשתתפים. 

כשמסקרים את הסכסוך, צריך להכיר טוב יותר את הצד השני: מפגש לעיתונאים\ות צעירים בתוכנית להעשרה מדינית

כשמתקרבים זה לזה, מקרבים את השלום: סמינר פיוס למנהיגות צעירה ישראלית ופלסטינית

הם באו בין היתר מבאר שבע ומשכם, חברון ורמת השרון, רמאללה ובאר טוביה. קבוצת מנהיגות צעירה משני הצדדים הקדישה את סוף השבוע (18-19.11) לנושא שהכי ישפיע על עתידם – פיוס ישראלי-פלסטיני.

משתתפי תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה, צעירות וצעירים פעילים חברתית ופוליטית משני הצדדים, נפגשו לסמינר באזור ירושלים ליומיים של הרצאות מרתקות ושיח זה עם זה.

רני רהב לאחר ביקור ברמאללה עם יוזמת ז'נבה: "מאמין בפתרון שתי המדינות, אין אלטרנטיבה לשלום"

ב-17.11 יצאנו לסדרת פגישות ברמאללה עם רני רהב, מנכ"ל רהב תקשורת ויחסי ציבור. רני רהב נענה להזמנתנו להצטרף לסיור על מנת לראות שיש פרטנר בצד הפלסטיני לפתרון שתי המדינות.

בפתיחת היום קיימנו פגישה עם ג'יבריל רג'וב, חבר הוועד המרכזי של הפת"ח ויו"ר ההתאחדות הכדורגל הפלסטינית. בשיחה הובהר כי ההנהגה הפלסטינית מעוניינת בהתקדמות מדינית ורואה בפתרון שתי המדינות כדרך להגיע לסיום הסכסוך.

לאחר מכן, קיימנו ארוחת צהריים עם מספר אישים בכירים פלסטינים, מהתקשורת ומהחברה האזרחית. 

קראו את הפוסט שפרסם רני רהב על הפגישה >> 

בצילום המשותף – מימין לשמאל: אביב סגרון, דובר יוזמת ז'נבה, תא"ל במיל' ישראלה אורון – מראשי יוזמת ז'נבה ג'יבריל רג'וב ורני רהב.

השלום אפשרי: מנהיגות צעירה ישראלית ופלסטינית נפגשו ברמאללה

ביום ראשון, ה-14.11 נפגשו 20 צעירות וצעירים פלסטינים וישראלים למפגש משותף ראשון במסגרת תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה במשרדי יוזמת ז'נבה הפלסטינית (PPC) ברמאללה.

המפגש המשותף הראשון מגיע לאחר מפגשי הכנה נפרדים לכל אחת מהקבוצות, הישראלית והפלסטינית. הפעם פגשו הצעירים את שקד מורג, מנכ"לית 'שלום עכשיו', איתה שוחחו על הנגשת מידע אודות הסכסוך לצעירים בשני הצדדים ועל כך שגם במצב הנוכחי בהתנחלויות, הן לא מהוות מכשול מלהגיע לשלום. לאחר מכן, שוחחו עם נידאל פוקהא, מנכ"ל יוזמת ז'נבה הפלסטינית (PPC) על דעת הקהל הפלסטינית כלפי הסכסוך ועל תפקיד הדור הפלסטיני הצעיר בפיוס ושלום.

הצעירים בשני הצדדים רוצים את אותו הדבר: חיים טובים ושוויון זכויות. יחד, הם יוכלו לעשות את ההבדל לעתידם שלהם, ושלנו. על ההסכמים יחתמו המנהיגים, את השלום והפיוס – נעשה אנחנו.

מבט מבפנים לעזה: יום עיון מיוחד למשתתפי תוכנית ההעשרה המדינית למובילי דעת קהל

ב-10.11 קיימנו במסגרת תוכנית העשרה מדינית לעיתונאים ואנשי יחסי-ציבור, דוברות וייעוץ אסטרטגי, יום עיון בנושא "עזה: מבט מבפנים ופתרונות".

במפגש, שמעו המשתתפים מומחים ישראלים לנושא, סלין טובול, סמנכ"לית ה-ECF ונדב גרינברג ממשרד שליח האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, במסגרת פאנל בו דנו בסוגיית עזה בהקשר הישראלי והבין-לאומי. לאחר מכן, קיימה הקבוצה שיחה עם פלסטיני תושב עזה שסיפר על המצב הנוכחי ברצועה, על הקושי הכלכלי ועל כיצד השפיעו משבר הקורונה וההסלמה האחרונה על החיים ברצועה.

המסקנה העיקרית מהיום הזה היא שעזה יכולה להיות מפורזת. הפלסטינים מסכימים לזה, כחלק מהמדינה הפלסטינית המפורזת, במסגרת פתרון שתי המדינות כנוסח הסכם ז'נבה.

בעקבות הרחבת הבנייה בהתנחלויות: סיור משותף עם 'שלום עכשיו' לדיפלומטים בכירים

ביום שלישי ה-9.11, ערכנו יחד עם שותפינו משלום עכשיו סיור בגדה המערבית בעקבות אישור אלפי יחידות דיור לבנייה בהתנחלויות, ל-22 דיפלומטים בכירים ממדינות מרכזיות בעולם. הסיור, בהנחייתה של חגית עופרן משלום עכשיו ובליווי צוות יוזמת ז'נבה, עבר במספר נקודות ציון משמעותיות ברחבי הגדה.

בין אינטגרציה לבידול: סיור משתתפי תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה במזרח י-ם

ביום שישי, 5.11, יצאה קבוצה נוספת במסגרת פרויקט הפיוס למנהיגות צעירה לסיור בעקבות שני הנרטיבים שבמזרח ירושלים. משתתפי ומשתתפות התוכנית הם מנהיגי ומנהיגות המחר, בהם יועצים פרלמנטריים, מנהיגים סטודנטיאליים ופעילים חברתיים ופוליטיים.

במהלך הסיור, שהועבר על ידי מדריך פלסטיני ומדריך ישראלי, הלכו המשתתפים במו רגליהם את סוגיית שייח ג'ראח המורכבת, עליה גם קיבלו סקירה משפטית מעו"ד טליה ששון, מראשי יוזמת ז'נבה.

כמו כן, עסקה הקבוצה במהלך הסיור והשיח בתמונת המצב של החברה הפלסטינית במזרח ירושלים. מחד, השאיפה להיטמע ולשוויון זכויות, ומנגד השאיפה לעצמאות וריבונות. על כך, שמעה הקבוצה דוברים פלסטינים, בהם מחמוד מונא מחנות הספרים החינוכית בירושלים, וכן עסקו באופן שבו היכרות הדדית תוכל להביא לפיוס אמיתי, שייצור פתח לשלום אמיתי. הסיור הדו-נרטיבי בירושלים הוא אחד ממפגשי הקבוצה, שבהמשך, בין היתר, תיסע גם לרמאללה ותשתתף בסמינר משותף עם קבוצה מקבילה של מנהיגות צעירה פלסטינית.

סמינר "שגרירי ז'נבה": החברה הערבית בישראל משתלבת במאבק לשלום ופתרון הסכסוך

בסוף השבוע האחרון, 5-6.11, קיימנו בשיתוף קרן קונרד אדנאור סמינר למשתתפי תוכנית "שגרירי ז'נבה", בהשתתפות מגוון דמויות מובילות מהחברה הערבית בישראל – מהמפלגות יש עתיד, הרשימה המשותפת, רע"מ ומרצ, בכירים בשלטון המקומי, אנשי תקשורת וחברה אזרחית. 

היום הראשון לסמינר כלל מגוון הרצאות מדוברות ודוברים מהאקדמיה, מהתקשורת ומהזירה הציבורית. את המפגש פתחה ישראלה אורון, מראשי יוזמת ז'נבה, אשר הציגה את הסכם ז'נבה ומתווה הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך סקירת המצב המדיני כיום. לאחר מכן, שמעו המשתתפות והמשתתפים את זוהיר בהלול, חבר הכנסת לשעבר ואיש התקשורת, אשר דיבר על תפקיד אזרחי ישראל הערבים בתהליכי פיוס וקבלת החלטות. בימים אלו, כאשר בקואליציה חברה מפלגה ערבית, זו שעת כושר להרחיב את היקף האינטגרציה בחברה וההשפעה, ולקדם באופן אקטיבי את פתרון שתי-המדינות ופיוס ישראלי-פלסטיני. עבור המשתתפות והמשתתפים, מדובר בפיוס בין העם שלהם למדינה שלהם. 

פרופ' הלל כהן דיבר על סוגיית ירושלים מנקודת מבט היסטורית וביקורתית, על נפיצותה והעניק סקירה על הנרטיבים המובילים בסוגיה. פרופ' תמר שגיא עסקה בפסיכולוגיה שמאחורי יחסי הכוחות בתהליכי הפיוס. על מנת להגיע לפיוס אמיתי בסכסוך, על הצדדים להבין ולקחת בחשבון את יחסי הכוחות המובנים בסכסוך, ודרך היכרות מעמיקה עם הנרטיבים של שני הצדדים, נוכל להגיע להתקדמות משמעותית. לסיכום היום, ודיע עדוואדה העניק סקירה על נרטיבים, התקשורת והסכסוך – על תפקיד התקשורת לסייע בתהליכי פיוס במקום לתרום לליבוי האש, והצורך בהגדלת הייצוג הערבי והפלסטיני בתקשורת הישראלית.

למחרת, פתחו המשתתפות והמשתתפים את היום בשיחת סיכום עם מנכ"ל יוזמת ז'נבה גדי בלטיאנסקי, ולאחריה יצאו לסיור במזרח ירושלים – בין עיר מאוחדת, למחולקת. בסיור ראו המשתתפות והמשתתפים את המצב בשטח, הרחבת הבנייה הישראלית בירושלים והכרסום המתמיד באפשרות להפוך את העיר לשתי הבירות של שתי המדינות, ואת הדחיפות שבלשנות את המצב הזה ולהתקדם למשא ומתן מדיני. 

הן עוד יצליחו איפה שהגברים נכשלים: מפגש פתיחה למחזור חדש בפרויקט מנהיגות נשית

בשישי, 29.10, הגיעו למשרדינו מחזור חדש של 20 נשים בכירות במגזר העסקי, בשלטון המקומי ובעמותות חברתיות כדי לרכוש את ארגז הכלים הדרוש לעיצוב תהליכים מדיניים בסכסוך הישראלי פלסטיני.
במפגש, שמעו סקירת פתיחה על הסכסוך והמסגרת התודעתית לו מאחד מראשי יוזמת ז'נבה, אל"מ (מיל.) ד"ר שאול אריאלי, וכן קיבלו תמונת מצב על עמדות הציבור הישראלי בפרספקטיבה היסטורית ומגדרית מד"ר ציפי ישראלי, בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). 

בהמשך, הקבוצה תיקח חלק בסמינרי עומק, סיורים בשטח ומפגשים ברמאללה עם מקבילותיהן הפלסטיניות.

נשים מצליחות בתהליכי שלום ופיוס במקום בו גברים נכשלים. הן גם רואות את צרכי הביטחון מעבר לשיקולים צבאיים בלבד, אבל בישראל – הן כמעט ולא משפיעות על הזירה המדינית. אנחנו ננסה לשנות את זה. 

תמונת מצב על דעת הקהל: מפגש ראשון למחזור חדש לתוכנית ההעשרה המדינית למעצבי דעת קהל

בשני ה-11.10.2021, קיימנו מפגש ראשון במסגרת תכנית העשרה מדינית למקצוענים ביחסי ציבור, דוברות, פרסום וייעוץ אסטרטגי. המשתתפות והמשתתפים עובדים או מייצגים גופים משמעותיים במגזר הציבורי, העסקי והחברתי.

את המפגש פתח גדי בלטיאנסקי, מנכ"ל יוזמת ז'נבה, בהצגת הסכם ז'נבה ותוכנית ההעשרה המדינית. לאחר מכן, המשתתפים שמעו מד"ר חליל שיקאקי, בכיר הסוקרים הפלסטינים ממכון הסקרים הפלסטיני ברמאללה, סקירה עדכנית ופסימית למדיי על השפעות המלחמה האחרונה והיעדר תהליך מדיני על החברה הפלסטינית. את הייאוש בציבור הפלסטיני הוא תיאר כנורת אזהרה לישראל. עם זאת, דווקא נראה מסקרו האחרון של ד"ר שיקאקי כי הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה מציגים עמדות חיוביות כלפי צעדים בוני אמון. זהו סימן מצוין שיש להמשיך עם אלו. 

את המפגש סגרה בהרצאתה ד"ר דליה שיינדלין, סוקרת ויועצת אסטרטגית לקמפיינים פוליטיים בארץ ובעולם, אשר הציגה נתונים עדכניים המראים שגם לאחר שנים ממושכות של שלטון הימין, פתרון שתי המדינות זוכה לתמיכה הגדולה ביותר בציבור הישראלי מול כל אופציה אחרת. כמו כן, העניקה ד"ר שיינדלין ניתוח אסטרטגי על השפעתם של צעדי מנהיגות על עמדות הישראלים לאורך השנים – מנהיגות אמיצה יכולה להוביל שינויים דרסטיים בדעת הקהל לכיוון הסכם מדיני.

התחנות הבאות בפרויקט: יום עיון על עזה, ביקור ברמאללה ומפגשים עם מומחים על הקשר בין הסכסוך לדעת הקהל. 

הסיפור(ים) של ירושלים: סיור קבוצת מנהיגות צעירה במזרח י-ם

בשישי, 8.10, יצאנו עם משתתפות ומשתתפי המחזור הנוכחי של תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה לסיור במזרח ירושלים, בעקבות הנרטיבים השונים שבעיר. 

את היום, פתחה הקבוצה בשיחה עם הרב יעקב נגן מהישיבה בעתניאל, אשר דיבר על מיזמי שלום בין-דתי ועל פועלו לקידום פיוס בין יהודים למוסלמים. לאחר מכן, המשיכה הקבוצה לסיור במזרח העיר עם המדריכים חוסאם ומורגי, ששיתפו את המשתתפים בנרטיבים השונים שבאים לידי ביטוי ברחובות העיר ובין השכונות השונות, כמו שועפט וכפר עקב, ובמספר תובנות אודות המציאות בשטח בעיר – בין מתיחות לדו-קיום וחיים משותפים. בסוף היום התארחה הקבוצה בחנות הספרים החינוכית שבמזרח ירושלים לשיחה עם בעלי החנות מחמוד מונא על מצבם של הפלסטינים במזרח ירושלים, על מגמות בחברה הפלסטינית במזרח ירושלים ובכלל ועל העתיד הבא לבוא- מדינה אחת או שתי-מדינות.

משתתפי פרויקט הפיוס, צעירים וצעירות מובילים מרחבי החברה הישראלית – יועצים פרלמנטריים, פעילים פוליטית וחברתית ואלו אשר יהיו מנהיגי המחר, הלכו ברגליים את הסכסוך וראו במו עיניהם את המורכבויות שבמזרח ירושלים, אך גם התעודדו מדו-הקיום, מהשיח הפורה והפוטנציאל לשלום שטמון באזור. 

מנהיגות נשית מדינית: מפגש סיכום

ב-4.10, התקיים מפגש סיכום לפרויקט מנהיגות מדינית נשית של 'יוזמת ז'נבה'. הפרויקט כולל שיח מעמיק עם נשים פלסטיניות מקבילות, העמקה בתכנים הקשורים בסכסוך וכלים מעשיים לפיוס ויצירת גשרים לשלום.

מנהיגות צעירה עושה את ההבדל: מחזור חדש בתוכנית הפיוס, מפגש ראשון

ביום שישי, 1.10, פתחנו מחזור חדש בתוכנית הפיוס למנהיגות צעירה ישראלית, בהם פעילים חברתיים ופוליטיים ועובדים במגוון גופים ציבוריים. תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה מפגישה את דור העתיד הישראלי והפלסטיני זה עם זה ועם הסכסוך, על מנת לקדם שיח, הידברות והתקדמות לקראת פתרון הסכסוך. 

במפגש, הקבוצה פגשה להרצאה ושיחה את ניבין סנדוקה, פעילה חברתית פלסטינית ממזרח ירושלים על הנרטיב הפלסטיני – כיצד הפלסטינים רואים את הסכסוך ואת הישראלים? במהלך השיחה, סקרה סנדוקה באופן מקיף את המגמות בדעת הקהל הפלסטינית, את הייאוש מאי-ההתקדמות בציר המדיני והשאיפה לזכויות שוות, ולא רק להגדרה עצמית. כמו כן, סיפרה את סיפורה האישי כילדה במזרח ירושלים בזמן האינתיפאדה השנייה והרחיבה על סוגיית מזרח ירושלים.

בהמשך היום, פגשה הקבוצה את ד"ר יובל בנזימן, מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני מהמחלקה לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית, וכן חבר ועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה. ד"ר בנזימן דן עם הקבוצה באופן בו ניתן להגיע לפיוס, באמצעות הקשבה לסיפור של הצד השני, הבנה וקבלה של נרטיבים סותרים. באמצעות היכרות עמוקה ואישית והבנה שפיוס מגיע מתוך הבנה של שני הצדדים כי כדי להשיג עתיד טוב יותר, עליהם לשתף פעולה חרף חילוקי הדעות ופערי הנרטיבים.

סיור משותף פלסטיני-ישראלי לבקעת הירדן

ביום שישי האחרון, 3.9, הצטרפנו לסיור משותף פלסטיני-ישראל לבקעת הירדן, עם למעלה מ-30 משתתפות ומשתתפים מהשורה אשר נרשמו לסיור, יחד עם אקטיביסטים ופעילים פוליטיים משני הצדדים, כחלק מפעילותה של קואליציית שתי-המדינות.

הסיור נפתח בביקור באתר ההטבלה, אשר נמצא על נהר הירדן, בו לפי המסורת הנוצרית ישו הוטבל. לאחר מכן, המשיך הסיור לצומת לידו ולאתרים נוספים, אשר המחישו את המציאות בשטח מבחינת אתגרי המים והסביבה שהוצגו על ידי ארגון EcoPeace, הסיפוח הלכה-למעשה ואתגרי היום-יום של האוכלוסייה הפלסטינית במקום, אשר המשתתפים חוו על בשרם. במהלך ביקור בתחנה השלישית לסיור, בכפר פלסטיני בו ערכו המשתתפים ארוחת צהריים משותפת, נקטע חלק זה של הסיור על-ידי הצבא, אשר ככל הנראה קיבל פנייה ממתנחלים באזור. זו הייתה הצצה משמעותית עבור המשתתפים לחייהם של פלסטינים בגדה, והסיור כולו בכלל היווה הזדמנות מצוינת לישראלים להכיר טוב יותר את הבקעה, האתגרים סביבה ואת שותפיהם הפלסטיניים לסיור. 

גשר לשלום: מפגש ראשון לתוכנית שגרירי ז'נבה מהחברה הערבית בישראל

ב-3.9.2021, התקיים בנצרת המפגש הראשון של תוכנית "שגרירי ז'נבה" בשיתוף קרן Konard Adenauer Siftung ישראל. בתוכנית משתתפות ומשתתפים 23 דמויות מרחבי החברה הערבית בישראל, מתחומי הממשל, החינוך, התקשורת והעשייה הפוליטית, במטרה לקבל כלים וידע שיאפשרו להם לצאת למסע גדול בקרב הציבור הערבי והפלסטיני בישראל לתפיסת מקום מרכזי בניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולהוות גשר לשלום.

במסגרת המפגש הראשון, שמעו המשתתפות והמשתתפים את ד"ר יובל בנזימן, מומחה ליישוב סכסוכים, אשר דיבר על פיוס, וההבדל בינו לבין חתימת הסכמי שלום – כיצד ניתן להגיע לפיוס ואילו תמורות הפיוס יביא עמו, יחד עם כלי עבודה מעשיים. בנוסף, יו"ר מפלגת העבודה לשעבר וראש עיריית חיפה לשעבר עמרם מצנע דיבר בפני הקבוצה על יחסי יהודים וערבים כגשר לשלום, והרחיב על ניסיונו בכך כראש עיריית חיפה, בפוליטיקה הארצית ובפרויקטים נוספים בהם לקח חלק לאורך השנים, כולל חלקו בתור אחד מראשי יוזמת ז'נבה. לאחר מכן, שמעו המשתתפות והמשתתפים את ח"כ לשעבר סונדוס סלאח, אשר דיברה על ההשתתפות הפוליטית של ערבים ופלסטינים אזרחי ישראל בפוליטיקה הישראלית, על השפעה מדינית ותמורות פוליטיות בחברה הערבית בישראל. אין ספק כי כעת יש להפוך את השילוב הפוליטי בקואליציה למלווה בשילוב מלא בחברה האזרחית והרחבת מעגלי ההשפעה. בהמשך, משתתפות ומשתתפי התוכנית יקחו חלק בסמינר בן-יומיים ובנסיעה לרמאללה, לסדרה של פגישות עם דמויות פלסטיניות בולטות. 

קבוצת מנהיגות נשית בביקור ברמאללה

ב-30.8, ממש כמה שעות לאחר פגישתם של שר הביטחון גנץ ויו"ר הרש"פ אבו מאזן, הגיעו לרמאללה קבוצת הנשים המובילות של יוזמת ז'נבה לסדרת מפגשים ושיח עם מקבילותיהן הפלסטיניות. קבוצת הנשים המובילות כוללת ראשות ערים וסגניות, עיתונאיות, פעילות פוליטיות ועוד. 

במפגש הראשון, שוחחו הקבוצה עם פתינה חודאלי, ממחלקת המשא ומתן הפלסטינית, על תפקידן של נשים בתהליכי שלום. במהלך השיח, העלו הצדדים כי בניית תשתיות בקרב שני העמים, בנוסף לעבודה עם נוער, צעירות וצעירים הם קריטיים בהשגת שלום. כמו כן, נשים הוכחו במחקרים שונים כאפקטיביות יותר לעומת גברים בתהליכי משא ומתן, והמשתתפות הסכימו כי בעתיד יש לשאוף לייצוג נשי רחב יותר במשאים ומתנים עתידיים. המפגש השני, בהנחייתה של דימא אלקאן, דיפלומטית במשרד החוץ והתפוצות הפלסטיני, עסק בהיכרות מרחיבה של הקבוצה הישראלית עם הנשים בחברה הפלסטינית, ברמה הפוליטית, התרבותית והחברתית. בנוסף, העמיקו המשתתפות גם בהבדלים בין הנשים הפלסטיניות בעזה ובגדה. בהמשך היום, עסקה הקבוצה במחנה השלום הפלסטיני, ובתפקידם של נשים וצעירים בו. במסגרת הדיון, קיבלה הקבוצה סקירה אודות המצב הפוליטי בחברה הפלסטינית ועל פעילות קואליציית השלום הפלסטינית, יוזמת ז'נבה הפלסטינית, בקרב נשים וצעירים, על מנת להרחיב את תמיכתם בשלום ובפתרון שתי-המדינות, וכן את מעורבותם הישירה בקידום נושאים אלו.

קבוצה זו של נשים משפיעות, בזכות הידע וההיכרות עם פתרון שתי-המדינות ועם המתרחש אצל הפלסטיניות, יוכלו בהמשך להשפיע במגוון זירות לטובה, על מנת לקרב אותנו ליום בו יהיה שלום ויישום פתרון שתי-המדינות. 

סמינר קואליציית שתי המדינות בנצרת

בחודש אוגוסט נציגים מ-20 ארגונים ישראלים ופלסטינים, החברים בקואליציית שתי המדינות בהובלת יוזמת ז'נבה, התכנסו בנצרת לסמינר. עם דוברים בולטים ישראלים ופלסטיניים, בהם גם ח"כ מוסי רז, ניתחו המשתתפים את הזירה הפוליטית בשני הצדדים, קיבלו מידע על המצב הנפיץ בעזה ובחנו את כיווני שיתוף הפעולה בין הארגונים וחבריהם. בנוסף, שמעו המשתתפים סקירה מסגן שגריר האיחוד האירופי בישראל, מר בנויי צ'פאס, על תכניות הקהילה הבינלאומית בעניין הישראלי-פלסטיני והתמיכה בפתרון שתי-המדינות. חברי הקואליציה סיכמו על המשך הפעילות המשותפת, כולל לימודי עברית וערבית בכל הארגונים, ובקצב מוגבר. לא מספיק לדבר על שלום, צריך לעשות אותו. 

תכנית העשרה המדינית לעיתונאים: סיור ברמאללה

ב-4.8  קיימנו מפגש שני במסגרת תכנית ההעשרה המדינית לעיתונאים של יוזמת ז'נבה, בו נסענו עם 24 עיתונאים ומעצבי דעת קהל מכל גווני התקשורת הישראלית, מהארץ וידיעות אחרונות ועד מקור ראשון וקול ברמה, למשרדי הרשות הפלסטינית ברמאללה. שם, נפגשו משתתפי התכנית עם אנשי ממשל פלסטיניים, בהם השר לפיתוח חברתי ד"ר אחמד מג'דלני ואנשי החברה האזרחית הפלסטינית, מקואליציית השלום הפלסטינית (PPC, יוזמת ז'נבה הפלסטינית) וכן מהוועדה הפלסטינית לאינטראקציה עם החברה הישראלית. במפגש נחשפו המשתתפים למתרחש כיום בחברה הפלסטינית ובשיח הציבורי כלפי ישראל והסכסוך, וכן להתפתחויות אחרונות ברמה המדינית והפוליטית בגדה המערבית, בהקשר לממשלה החדשה בישראל ולהתפתחויות אזוריות ובין-לאומיות.

מפגש ברמאללה: מנהיגות צעירה, מחזור א' – פרוייקט הפיוס

ב-26.7 קיימנו מפגש ברמאללה של מנהיגות ומנהיגים צעירים, ישראלים ופלסטיניים, במסגרת מחזור א' של פרוייקט הפיוס, בהמשך לסיור הדו-נרטיבי בירושלים. זו הייתה הזדמנות יוצאת דופן עבור המשתתפות והמשתתפים להיחשף לצד השני, לסיפור שמלווה כל אחד ואחת וגם לדון בפתיחות בשאלות קשות על הסכסוך – יחד כקבוצה, ועם דוברים אורחים מהחברה האזרחית הפלסטינית. בסוף היום, לאחר שנפגשו לראשונה, נפרדו הצדדים בחיבוק ויפגשו שוב בהמשך בסמינר בן יומיים בו ימשיכו להעמיק בשיח משותף פורץ דרך לשלום ולפיוס. 

מפגש קואליציית שתי-המדינות – יולי 2021

בחודש יולי, קיימנו מפגש של קואליציית פתרון שתי-המדינות, בהשתתפות נציגי ארגונים מובילים בחברה הישראלית והפלסטינית, אשר מקדמים את הפתרון המדיני במסגרת פעילותם. למפגש הצטרף גם ח"כ מוסי רז, מראשי יוזמת ז'נבה, אשר שיתף באתגרים ובהזדמנויות שבהרכב הקואליציוני הנוכחי בישראל. זו הזדמנות ייחודית לקיים שיח משותף, ומצד הארגונים הישראליים גם לשמוע על הלך הרוח בחברה הפלסטינית.

נציגי הארגונים הפלסטינים מספרים על אופטימיות זהירה מהשינוי הפוליטי בישראל. ישנה תקווה כי הרכב הממשלה יביא הזדמנות מחודשת לתזוזות מדיניות ולחידוש הדיאלוג בין הצדדים. הפלסטינים מצידם מעידים על מוכנות של הרש"פ להיכנס למשא-ומתן מדיני ושיחות עם הממשלה החדשה.
כמו כן, ברחוב הפלסטיני הזמן עושה את שלו, ולאחר שנים של קיפאון, הדרישה לשתי מדינות דועכת ומתחלפת בדרישה לשוויון זכויות – בעיקר בדור הפלסטיני הצעיר. במהלך השיח הגענו להבנה המשותפת כי הדרך היחידה להבטיח שוויון זכויות וצדק לעם הפלסטיני, תוך שמירה על אופייה ובטחונה של מדינת ישראל, הוא באמצעות פתרון של שתי מדינות החיות בשלום זו לצד זו.

קואליציית שתי-המדינות של יוזמת ז'נבה ממשיכה לקדם בצד הישראלי ובצד הפלסטיני את הפתרון המדיני, תוך יצירת שיח, הידברות שיביאו לתקווה ואופטימיות לעתיד טוב יותר לשני העמים.

סמינר למובילי דעת-קהל ישראלים דוברי רוסית

ב-16.7 קיימנו מפגש שני, סמינר, במסגרת תכנית משותפת עם KAS לישראלים דוברי רוסית, מובילי דעת קהל, עיתונאים ואקטיביסטים, במטרה להרחיב את היריעה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני וביכולת לקדם את פתרון שתי-המדינות.
בסמינר, הקבוצה פגשה את ד"ר יוסי ביילין, יו"ר יוזמת ז'נבה, אשר דיבר על תהליך השלום עד כה בין הישראלים לפלסטיניים, ואת ד"ר גלית דשא אשר הרצתה על הסכסוך והסכם השלום בצפון אירלנד וכיצד נוכל ללמוד ממנו במקרה הישראלי-פלסטיני. בנוסף, לאנה איסנשטט ויגאל מילנר שוחחו עם הקבוצה על המחסומים הפסיכולוגיים שמרחיקים מאיתנו הסכם שלום עם הפלסטינים, וכיצד ניתן להתגבר על אלו. 

כנס שלום ישראלי-פלסטיני בהשתתפות שר החוץ הסיני

במסגרת כנס שלום ישראלי-פלסטיני שנערך ב-15.7 בהשתתפות גורמים ישראלים ופלסטיניים, נציגי יוזמת ז'נבה וארגוני חברה אזרחית, התבטא שר החוץ הסיני, וואנג ג׳י: מוכנים להציע הצעות משלנו לקידום שלום בין הישראלים לפלסטינים. מזמינים את נציגי שני הצדדים לקיים מו״מ בסין ומביעים תמיכה בפעילות של יוזמת ז׳נבה להרחבת הדיאלוג בין שני העמים.

תכנית העשרה מדינית לעיתונאים ומעצבי דעת קהל: מפגש בנושא עמדות הציבור

במסגרת תכנית ההעשרה המדינית לעיתונאים ומעצבי דעת קהל, פגשנו את המשתתפות והמשתתפים למפגש ראשון ב-8.7 בתל אביב בנושא ניתוח עמדות הציבור הישראלי והפלסטיני לגבי פתרון שתי-המדינות. במפגש הוצגו נתונים חדשים ומעניינים אודות מצב דעת הקהל בשני העמים, נכון להיום.

מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי, הציג את היוזמה וניתוח עמדות הציבור הישראלי כלפי פתרון-שתי המדינות, על בסיסו של סקר שנערך על ידי גיאוקרטוגרפיה במאי 2021. בסקר עולה כי רוב הציבור הישראלי תומך בפתרון שתי המדינות.הנימוקים הבולטים לתמיכה בפתרון שתי-המדינות הם מעשיות הפתרון כדרך טובה ביותר להשיג שלום, וכפתרון הטוב ביותר על מנת לשמור על ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. עם זאת, 50% מהישראלים לא מאמינים כי הסכסוך ייפתר בעתיד הנראה לעין.

ד"ר חליל שקאקי, מנהל המרכז הפלסטיני לחקר סקרים ומדיניות ברמאללה, הציג למשתתפים במפגש ניתוח של עמדות הציבור הפלסטיני כלפי פתרון שתי-המדינות וכלפי עניינים פנים-פלסטיניים נוספים, בין היתר בעקבות עימותי מבצע "שומר החומות" בין ישראל לחמאס בעזה. ד"ר שקאקי הראה כי דעת הקהל הפלסטינית כלפי חמאס התחזקה משמעותית על פני הרשות הפלסטינית בשל אירועי הלחימה, בהם הציבור הפלסטיני סבור כי חמאס ניצח.בנוסף, חלה עלייה בתמיכה הציבורית בהתנגדות חמושה אל מול ישראל. עם זאת, הממצאים הראו כי התמיכה בפתרון שתי-המדינות נותרה רווחת בקרב רוב הפלסטינים וכי כחמישית מהנשאלים העידו על אופטימיות אל מול הקמת הממשלה החדשה בישראל.

לבסוף, הרצתה ד"ר רוני פורת, מומחית לפסיכולוגיה פוליטית ופתרון סכסוכים מהאוניברסיטה העברית, על חסמים פסיכולוגים בדרך לשינוי עמדות הציבור בשני הצדדים. תכנית ההעשרה המדינית למובילי דעת-קהל ועיתונאים נועדה על מנת לחשוף את המשתתפים, ודרכם גם את הציבור הישראלי, למה שקורה בפוליטיקה, בחברה ובהלכי הרוח בצד הפלסטיני ולהאיר את הנושא בתוך סדר היום התקשורתי בישראל. במהלך חודש אוגוסט, צפויים המשתתפים בתכנית לקיים סדרת פגישות ברמאללה עם עיתונאים ודמויות בכירות ברשות הפלסטינית.

פרויקט הפיוס למנהיגות צעירה: מחזור ב'

אנו ממשיכים בפרוייקט הפיוס למנהיגות צעירה ישראלית ופלסטינית עם מחזור חדש של קבוצה ישראלית הכוללת יעוצים פרלמנטריים, אקטיביסטיים, נציגי קהילות דתיות, להט"ב, יוצאי העדה-האתיופית ועוד. ביום שישי ה-25.6 שוחחה הקבוצה עם האקטיביסטית ניבין סנדוקה ממזרח ירושלים, אשר ניתחה בדבריה את סבב האלימות מחודש מאי מזוויתה הייחודית. כמו כן, פגשו גם את ד"ר יובל בנזימן, לשיחה על כיצד פיוס מהווה קטליזטור להתנעה מחודשת של תהליכי שלום. במפגשים הבאים, המשתתפות והמשתתפים יפגשו את העמיתים הפלסטיניים שלהם בקבוצה המקבילה.

אנו מאמינים כי ביכולתם של פרויקטים מסוג זה לחזק את המוטיבציה, הידע והחיבור האישי של צעירות וצעירים ישראלים ופלסטיניים, זה לזה, ובכך לקרב אלינו את השלום והפיוס המיוחלים בין שני העמים. 

סיור דו-נרטיבי בעיר העתיקה במסגרת פרויקט פיוס – מנהיגות צעירה ישראלית

ביום שישי, ה-25.6, יצאנו במסגרת פרויקט הפיוס יחד עם הקבוצה הישראלית של מחזור המשתתפים\ות הראשון לסיור מיוחד במזרח ירושלים. הקבוצה, אשר מורכבת מיועצים פרלמנטריים, חברי מפלגות, משפיענים ומובילי דעת-קהל צעירים וצעירות, יצאה לסיור בעקבות שני הנרטיבים, הישראלי והפלסטיני, אשר נוכחים בעיר העתיקה בירושלים – דתית, היסטורית ופוליטית. הסיור הודרך על ידי שני מדריכים, האחד ישראלי והאחד פלסטיני.

במהלך הסיור, שוחחו חברות וחברי הקבוצה עם הירושלמים סמאן ח'ורי ומאיר קראוס, אשר ייצגו כל אחד ואחת את הפרספקטיבה האישית שלהם כלפי העיר העתיקה, על המורכבות הרבה שבחיים המשותפים בעיר, על הרגישות הדתית שבאזור ועל השאיפות של שני העמים, הישראלי והפלסטיני. 

הדיון השאיר אותנו ואת חברי הקבוצה עם המסר החשוב, האומר כי נרטיבים שונים לא אמורים למנוע מאיתנו לעבוד יחד על מנת לקדם דיאלוג, הבנה משותפת ופתרון לקונפליקט. בזמן שירושלים מהווה אחת מהסוגיות המורכבות לפתרון, ישנם פתרונות יצירתיים להתקדם קדימה. ברצוננו להעניק למשתתפות והמשתתפים בפרויקט הפיוס את הכלים על מנת להידבר ולהגיע להבנת הפתרונות הקיימים ולפתרונות חדשים ופורצי-דרך משל עצמם\ן. במפגש הבא, יפגשו חברי הקבוצה הישראלית את הקבוצה המקבילה מהצד הפלסטיני.

מפגש קואליציית שתי המדינות – יוני 2021, רמאללה

ב-22.6 נפגשנו נציגי ארגונים מובילים, פלסטיניים וישראליים, אשר מקדמים את הפתרון המדיני למפגש במסגרת קואליציית שתי-המדינות, בעיר רמאללה. במהלך המפגש, עדכנו הארגונים זה את זה באשר להתפתחויות פוליטיות אחרונות. למפגש הצטרפו יושבי הראש המשותפים של היוזמה, יאסר עבד ראבו ויוסי ביילין. 

סיור לדוברי רוסית

ב-14.6, קיימנו סיור בירושלים עם קבוצה של 35 אנשי מפתח בקהילת דוברי הרוסית בישראל. המדריך בוריס קריז'ופולסקי נתן למשתתפים הסבר מעמיק על הסוגיות המשפטיות והפוליטיות שקשורות לשייח ג'ראח, וגם הציג כיצד שיקולים גיאופוליטיים מחליפים את ההגיון האורבני לטובת התושבים בהתפתחות העירונית. הסיור התקיים בשותפות ובתמיכה של קרן קונרד אדנאואר.

 

סיור לדיפלומטים

בעקבות ההסלמה האלימה בחודש מאי, קיימנו סיור באזור ירושלים ל-25 דיפלומטים ממדינות שונות (אנגליה, גרמניה, מצרים, רוסיה, ארה״ב, יפן ועוד) כדי לראות בשטח את המכשולים לשלום וגם כדי להבין את הפתרונות. את הסיור הדריך אל״מ במיל׳ ד״ר שאול אריאלי, ממובילי יוזמת ז׳נבה. 

 

 

 

 

 

סמינר לנשים מובילות

יוזמת ז'נבה ממשיכה להפגיש ולהעצים נשים מובילות בחברה הישראלית ובחברה הפלסטינית, דרך סדנאות וסמינרים בנושא המדיני וגם דרך מפגשים שמאפשרות דיאלוג ביניהן. במהלך הסמינר האחרון ב-27-28.5, קבוצת מובילות ישראליות פגשו את ראש היוזמה הישראלית יוסי ביילין, ד״ר רוני פורת, ח״כ לשעבר קסניה סבטלובה, היזמית החברתית סמאח סלאימה ועוד. השיחות התמקדו בין השאר בסיפורים ותובנות מההסלמה האחרונה, המצב הכללי ועמדת נשים פלסטיניות במזרח ירושלים והתפקיד של נשים בפתירת סכסוכים. 

 

תחנה הבאה בתוכנית: מפגש עם פעילי ופעילות שלום ברמאללה. 

 

 

 

 

סדנת פיוס למנהיגות צעירה

ביום שישי, 28.5.21, קבוצה של פעילים פוליטיים וחברתיים צעירים הגיעו מכל רחבי הארץ למשרדי היוזמה והשתתפו בסדנת מבוא על פיוס בין העמים. הצעירים דיברו עם שר לשעבר אשרף אל-עג׳רמי על ההסלמה האלימה ואיך אפשר לחתום לשלום במצב המדיני והפוליטי הקיים. מנכ״ל היוזמה גדי בלטיאנסקי הציג לקבוצה את הסעיפים ואת הרציונל של הסכם ז׳נבה, וישראלה אורון ניהלה שיחה על מודל הפיוס של היוזמה. 

הסדנא הייתה הפעילות הראשונה בתוכנית הכשרה שתכלול מספר מפגשים עם קבוצה מקבילה פלסטינית. מטרת התוכנית היא ליצור קבוצת מנהיגים צעירים עם הידע, הבנה וקשרים כדי לקדם שיח ותמיכה לפיוס בין ישראלים ופלסטינים במעגלים שלהם. 

הסכמי אברהם וחזון שתי המדינות: מפגש עם צעירים דתיים 

ביום שני האחרון (1.3) התקיים מפגש שיח לצעירים דתיים, שכותרתו היתה "הסכמי אברהם – מבט ישראלי ופלסטיני בתוך מחנה השלום". את המפגש הנחו תהילה וונגר, מיוזמת ז'נבה הישראלית ועאיד אחמד, מיוזמת ז'נבה הפלסטינית, שהציגו את הזוויות השונות ובעיקר את הצורך לכונן יחסים עם הפלסטינים ולקדם את חזון שתי מדינות. 

 

״כשאנחנו הפלסטינים אומרים שאנחנו רוצים שלום, אנחנו מתכוונים לכך, אמר עאיד. "זה לא אומר שאנחנו נכנעים, אבל עברנו מספיק. אנחנו רוצים שלום, רוצים לסיים את הסכסוך. כשזה מגיע לאיך לסיים אותו ומה המתווה שאנו מאמינים בו, התשובה היא שתי מדינות. מרבית הציבור הפלסטיני תומך בפתרון זה בהשוואה לפתרונות אחרים.״ הדגיש עאיד באוזני המשתתפים, שהעידו כי המפגש והשיחה היו מרתקים ומחדשים עבורם. 

 

בחברה הפלסטינית, כמו גם הישראלית, מגוון דעות וקולות, אך הקול שמבקש לקדם הסדר מדיני, לפתור את הסכסוך הוא קול דומיננטי וברור. הגיע הזמן לשתי מדינות.

 

 

 

 

 

ועכשיו, ביידן: תחזית מדינית ל-2021

השבוע (19.1.21) קיימנו מפגש פתוח בנושא התחזית המדינית לשנת 2021 בהשתתפות גדי בלטיאנסקי, מנכ"ל יוזמת ז'נבה, ברק רביד, כתב ופרשן מדיני של וואלה ומעיין אפרת, פרשנית לפוליטיקה אמריקאית.

השיח, בו לקחו חלק כ-100 משתתפים בהם שרים וחברי כנסת לשעבר, התקיים ערב השבעת הנשיא ביידן ועסק בהשלכות הצפויות של חילופי הממשל בבית הלבן על האזור. בין היתר עסקה השיחה בהסכם הגרעין עם איראן, בעתיד הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב ובצפי לקידום תהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים.

מדיה והסכסוך: סדנה לדוברי רוסית 

כ- 50 משתתפים ומשתתפות לקחו חלק בסדנה לדוברי רוסית, שנערכה ב- 6.1 ועסקה בייצוג התקשורתי של הסכסוך.

הסדנה, שהועברה על ידי אלכסיי צבטקוב , עסקה בצורך לדעת לברור בין עובדות לבין הטיות בדיווחים אודות הסכסוך הישראלי פלסטיני, בעיקר בעידן ה"פייק ניוז" שבו אנו מצויים.

הסכסוך הישראלי פלסטיני מתווך לצופה הישראלי – בתקשורת דוברת העברית והרוסית – דרך פילטרים ומסגורים, שמשקפים לרוב חצאי אמיתות או תמונת מצב חלקית בלבד. מטרת מפגש זה היתה, כאמור, לספק לקבוצה זו – שבה גם עיתונאים –  את הכלים וההבנה לנתח ולדווח ביעילות ובצורה מהימנה חדשות על הסכסוך.

סיור וירטואלי לאנשי תקשורת עם שאול אריאלי

ב- 29.12 נערך סיור וירטואלי לקבוצת עיתונאים ועיתונאיות עם ד"ר שאול אריאלי בשטחי ירושלים והגדה המערבית. הסיור התקיים במסגרת תוכנית העשרה מדינית לאנשי תקשורת ועבר דרך גבעת המטוס, בה פורסם לאחרונה מכרז לבניית 1,257 יחידות דיור, שטח  E-1 בו מתוכננת לקום שכונת מבשרת אדומים שתחבר בין מעלה אדומים לירושלים והתנחלות הר עיטם (E-2) שחוסמת את בית לחם מדרום.

 במסגרת הסיור נערכה סקירה היסטורית של התהליכים וההתפתחויות בשטחים אלו מאז מלחמת ששת הימים ועד ימינו, לרבות תוכניות בינוי של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, שנועדו לבנות בהם שכונות וישובים במטרה ליצור רצף טריטוריאלי של ההתנחלויות בגדה ולמנוע רציפות של מדינה פלסטינית עתידית.

לדברי אריאלי, שלושת המהלכים החד הצדדים סותרים את הסכמי אוסלו ומערימים קשיים נוספים על הסיכוי להגיע לפתרון מדיני עם הפלסטינים. יחד עם זאת, הם לא סותמים את הגולל על פתרון שתי המדינות, שהוא הפתרון המעשי היחיד שאפשרי לסכסוך  הישראלי פלסטיני.

סיור וירטואלי לדיפלומטים 

35 דיפלומטים זרים השתתפו ביום חמישי האחרון (17.12)  בסיור וירטואלי שקיימנו בהנחייתו של ד״ר שאול אריאלי, מראשי היוזמה.
הסיור כלל מספר מוקדי סכסוך בירושלים ובגדה המערבית ובהם גבעת המטוס, E-1 וE-2. ד״ר אריאלי הציג את הפגיעה הפוטנציאלית של בניה באזורים אלה באפשרות לקיים מדינה פלסטינית עם רצף טריטוריאלי, אך הדגיש כי במציאות הנוכחית עדיין ניתן ליישם את פיתרון שתי המדינות ברוח הסכם ז׳נבה.
אנו מודים לנציגי השגרירויות – ובהם נציגי ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, גרמניה, רוסיה, סין, ירדן ורבים נוספים – על רצונם ללמוד מקרוב את הנושא ולסייע בקידום פתרון מדיני לסכסוך.

17.12.20

על עקבים במזרח התיכון: שיחה עם קסניה סבטלובה על ספרה החדש

אמש (13.12)  קיימנו מפגש עם קסניה סבטלובה על ספרה החדש "עקבים במזרח התיכון", שבו היא מתארת את הסיקור כעיתונאית ישראלית בזירות החמות במזרח התיכון. המפגש, שנערך במסגרת סדרת מפגשים שמקיימת יוזמת ז'נבה, התקיים בהנחייתה של הכתבת המדינית והפוליטית טל שניידר ועסק בעיקר בהתפתחויות האחרונות באזורנו, בנרמול היחסים בין מדינות ערב לישראל ובמקומו של הסכסוך הישראלי פלסטיני.

לדברי סבטלובה, כבר בחודש מאי האחרון, סביב אירועי הנכבה, זיהתה קמפיין אנטי פלסטיני במדינות המפרץ ובעיקר בערב הסעודית. מדובר היה על קמפיין מתוזמן, שבדיעבד נראה כי נועד להכין את הקרקע להסכמים העתידיים עם ישראל. עוד הוסיפה כי זניחת הסוגיה הפלסטינית על ידי מדינות ערב היא בעיקר החלטה פוליטית ופרגמטית, אך סוגייה זו צפויה לעלות שוב בעתיד. 

ולמרות חשיבותם של הסכמי הנורמליזציה, הדגישה סבטלובה את חובתה של ישראל לקדם פתרון עם הפלסטינים. "ההסכמים הם התפתחויות חיוביות  ויחד עם זאת לא פותרים אותנו מהתעסקות עם העניין הפלסטיני וחתירה להסכם צודק ושוויוני, שיהיה מבוסס גם על זכות הגדרה עצמית לעם הפלסטיני. זה משהו שגם אם אנחנו חושבים שכרגע זה לא חלק מהאג'נדה המזרח תיכונית – זה כן צריך לעניין אותנו. אני הייתי רוצה שנמנע מעוד סכסוך אלים עם השכנים שלנו. זה הכל בידיים שלנו. אנחנו פה הצד החזק".

מפגש זה הוא חלק מסדרת מפגשים שמקיימת יוזמת ז'נבה בסוגייה הישראלית פלסטינית ושפתוחים לקהל הרחב. מטרת מפגשים אלו היא להחזיר לסדר היום את העיסוק בסכסוך עם שכננו ולקדם את פתרון שתי המדינות.

צדק מעברי- מפגש לדוברי הרוסית בישראל

ביום חמישי (3.12) נערך מפגש זום לקבוצת צעירים דוברי רוסית בנושא צדק מעברי.

המונח "צדק מעברי" מתייחס לפעולות חברתיות ומשפטיות, שמעצבות מעברים מתקופות של סכסוך ודיכוי לתקופות של שלום ודמוקרטיה. מונח זה כמעט ולא קיים בשיח בקרב דוברי הרוסית בישראל, לא בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולא בהקשרים אחרים. 

השיח התמקד במאמר שכתבה פעילת שלום בשם אנה כץ, המבוסס על מחקריה של ד"ר עינת רונן ופורסם בעמוד הפייסבוק שלנו ברוסית ועורר שיח ברשת. לצד הבנת התהליכים בסכסוך הישראלי פלסטיני, עסק המפגש גם בסכסוכים נוספים כגון הסכסוך בין רוסיה ואוקראינה, בין ארמניה ואזרביג'ן בנגורנו-קרבך, בבלרוס וכו'. 

יוזמת ז'נבה מפעילה קורסים וסדנאות לישראלים דוברי רוסית ובימים אלו מתקיימות שתי קבוצות נפרדות – קבוצת עיתונאים ובלוגרים וקבוצת מנהיגות. 

• ג'ו ביידן רואה בפתרון שתי המדינות את הדרך היחידה לפתור את הסכסוך באופן שישמור על ישראל יהודית ודמוקרטית ויממש את זכות הפלסטינים להגדרה עצמית ולחירות.
• ארה"ב תחדש את השיח עם הפלסטינים, לרבות על ידי פתיחת קונסוליה במזרח י-ם ונציגות אש"ף בוושינגטון ומתן סיוע כלכלי.
• הממשל החדש יתנגד לבניה משמעותית בהתנחלויות ויעשה הכל כדי שהנסיבות בשטח יאפשרו בבוא העת את מימוש אופציית שתי המדינות.
• אין לצפות ליוזמת שלום אמריקאית חדשה בשלב הראשון, במיוחד נוכח סדר העדיפויות הברור של הממשל הבא – קורונה, כלכלה, בעיות פנים, משבר האקלים, סין, איראן ועוד. אולם, כל השחקנים הרלוונטיים בממשל החדש מכירים היטב את הסכסוך ויודעים בדיוק איך הוא צריך להיפתר – ולכן יעבדו כל העת עם מצפן ברור.
• תם עידן טראמפ וזה הזמן להתחלת עידן חדש גם למחנה השלום הישראלי. נעבוד ביחד עם הממשל החדש כדי לשנות את המצב בשטח ובתודעה הציבורית, במטרה להכשיר את הדרך לתהליך שלום אמיתי שיוביל בסופו של דבר לפתרון נוסח יוזמת ז'נבה.
• 
• 10.11.20

תוכנית מנהיגות ישראלית – פלסטינית צעירה יצאה לדרך

בשבוע שעבר (29.10) יצאה לדרך תוכנית חדשה למנהיגות ישראלית ופלסטינית צעירה. 

מטרת התוכנית, בה משתתפים כ- 20 צעירות וצעירים, היא לקיים הידברות בין ישראלים לפלסטינים, לחשוף כל אחד מהצדדים לנרטיבים ולתפיסות של הצד השני ולקדם את הפיוס בין העמים.

במסגרת התוכנית, שנערכת בשלב זה בזום, יתקיימו כ- 6-8 מפגשים והרצאות של דמויות בכירות משני הצדדים, שיספקו מידע רחב יותר על הסכסוך הישראלי פלסטיני ועל האתגרים וההזדמנויות שבקידום חזון שתי המדינות.

תוכנית מנהיגות צעירה היא אחת ממגוון תוכניות שמפעילה יוזמת ז'נבה, במטרה לקדם פיוס ופתרון מדיני בין ישראל לפלסטינים. בין התוכניות שמתקיימות כיום ניתן למנות את תוכנית העשרה מדינית לעיתונאים, תוכנית מנהיגות לדוברי רוסית ותוכנית לאנשי תקשורת דוברי רוסית בישראל.

31.10.2020

מפגש עם סוזנה טרסטל, שגרירת האיחוד האירופי לשלום במזה"ת

אתמול (27.10.20) אירחנו, יחד עם שותפים מקואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, את השגרירה המיוחדת של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון, סוזנה טרסטל.

הפגישה עסקה בתפקיד שהחברה האזרחית יכולה למלא בקידום דיאלוג ובניית גשרים בין שני הצדדים, בפוטנציאל הטמון בהתפתחויות האזוריות האחרונות ובדרכים להתמודד עם האתגרים העומדים לפנינו.

גם באיחוד האירופי רואים את הפתרון של שתי המדינות כפתרון היחיד, הצודק והנכון עבור ישראל והפלסטינים. שיתוף פעולה בין כל השותפים להשקפה זו הוא חיוני והכרחי כיום יותר מתמיד. 

אנו מודים לאיחוד האירופי ולשגרירה טרסטל על מעורבותה ומאמציה לקידום השלום בין העמים.

ראש בראש: יוסי ביילין וזהבה גלאון על ההסכם עם האמירויות 

האם ההסכם עם האמירויות הוא מהלך נכון או צעד בדרך לסיכול פתרון שתי המדינות? שאלה זו עמדה בבסיס דיון מרתק שקיימנו השבוע (20.10) בהשתתפות שני יושבי ראש מרצ לשעבר, יוסי ביילין וזהבה גלאון.

הדיון התקיים בזום, בהנחיית שיר נוסצקי, מייסדת ומנהלת "מתי ראית את האופק לאחרונה?" ושודר בפייסבוק לייב, לעיניהם של אלפי צופים.

ביילין וגלאון הציגו את מחלוקת בתוך מחנה השלום, כשביטאו שתי תפיסות שונות, לעיתים אף מנוגדות, אודות  ההסכמים עם האמירויות והמשמעויות שלהם לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים.

לדברי ביילין, ההסכם הוא מהלך חשוב וחלק משאיפתו של מחנה השלום להפוך את ישראל לחלק בלתי נפרד מהאזור כולו. ביילין מתח ביקורת על תגובת הפלסטינים, שלא מינפו את ההסכם כדי לגרום למדינות ערב להוות גשר להסדר עם ישראל ובכך גם לקדם את האינטרסים שלהם. לדבריו הסכם עם מדינות המפרץ הוא מנוף לקידום הסדר מדיני עתידי עם הפלסטינים.  

לטענת גלאון ההסכם הוא "פייק פיס". לדבריה על אף שמדובר בצעד חשוב, המהלך החשוב ביותר שהיה צריך להתרחש לצידו ולא קרה זה הסדר מול הפלסטינים. עוד מציינת גלאון כי ההסדר הגיע בעקבות עסקת המאה, שבמרכזה עמדה תוכנית הסיפוח, כאשר בהסכמים אלו יצרו נתניהו וטראמפ נרמול וקיבוע של המצב בשטחים, כשהכיבוש רק נמשך ומתעצם.

21.10.20

פני השטח: שיחה עם אוהד חמו על ספרו החדש

קואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה ערכה (12.10) מפגש שיח עם כתב חדשות 12, אוהד חמו בנושא ספרו החדש: "פני השטח. הפלסטינים: מבט מבפנים".

במהלך המפגש, שנערך בזום ושודר בשידור חי בפייסבוק, סקר חמו את המציאות כיום בגדה המערבית ותיאר את תחושות הציבור הפלסטיני מנקודת מבטו והתרשמותו, במהלך 17 שנות סיקור תקשורתי.

לדבריו, כאשר החל לסקר את התחום הפלסטיני לפני כ- 17 שנה הגיע עם תפיסת עולם מאוד ברורה של מי נמצא בצד השני ואיך צריך להיראות פתרון. "אני חושב שהפתרון לא השתנה באמת גם 17 שנה אחרי. הפתרון הוא היפרדות. אין בילתה. אני חושב שעם חפץ חיים, ואנחנו עם חפץ חיים, חייב להבין שכל רעיון העוועים הזה של סיפוח , זה רעיון שבסופו של יום יכול להוביל רק למקום אחד – וזה למותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

חמו, שמציג בספרו שיחות שערך עם פלסטינים מדבר על ההתפכחות של דור האינתיפאדה השניה. "הדור של ה- 40+ זה דור מפוכח ועייף. אני פוגש לא מעט מחבלים לשעבר. מזהה התפכחות אמיתית של אנשים שהיו שם, נגעו במוות, תרתי משמע. שהריחו אותו, ניסו להתאבד, ששילחו אחרים ועמדו בחזית המאבק וזה קול משותף אחד שמדבר היום במונחים של שתי מדינות."

לצד הקולות המפוכחים והמפויסים שמציג חמו, עולה גם תמונה פסימית, בעיקר בקרב הדור הצעיר והמיואש, שרבים ממנו שואפים למדינה דו לאומית ומאסו בשלטון הרש"פ. חמו גם הדגיש כי חלום השיבה לפלסטין ההסטורית לא נגוז, אך רבים מבינים שישראל היא כבר עובדה קיימת וכך היא תישאר.

במהלך המפגש, אותו הנחה מנהל קואליציית שתי המדינות, יריב אופנהיימר, הוצגו שאלות מהמשתתפים, שנגעו בסוגיות שונות ובהם חברה אזרחית, עתיד המנהיגות הפלסטינית, חינוך הדור הצעיר ועוד.

13.10